ביקורת ספרותית על שבע אימהות - הנשים הגדולות של התנ"ך מאת יוכי ברנדס
ספר מעולה

---

ראשית, המלצתי מכוונת לאוהבי התנ"ך, או אז הספר הוא חגיגה אמיתית. למי שאינו מחובר לתנ"ך ( אם יש כאלו וחבל שכך) זה לא לעניין להתאמץ ולקרוא.
ראשית, כמי שקראה ואהבה מאוד את הספר הקודם של יוכי ברנדס " מלכים ג'", אני חייבת להתוודות שאופן הכתיבה הפעם, שונה.
"התנך הוא תורת חיים הבא ללמדנו ולאלפנו בינה ומעבירה מסרים משמעותיים לגברים ולנשים" ( מתוך עמוד 98 בספר)
יוכי ברנדס מציעה לנו את הניתוח המקסים והבלשי שלה לסיפוריהן של נשים דומיננטיות בתנ"ך. נשים שנבחרו בוודאי בקפידה. כי בלעדיהן, לא היה עם ישראל קיים.
תוך כדי כתיבה, שוזרת יוכי ברנדס רעיונות ותובנות ומסבירה את המקורות להיווצרותן של נורמות שנשתרשו בחברתנו וקיימות עד היום.
קראתי ונהניתי מאוד.
כשיוכי ברנדס מספרת על בת לוט, למשל, היא מדברת על חברת הרשע( על סדום ועמורה): שרשעותה של חברה מתחילה בזה שאינה יודעת לקבל את השונה, חברה הדורשת אחידות, היא חברה חולה. כך היה בסדום.
והעונש על היות החברה חברת רשעים- כיליון.
אהבתי את סיפורה של תמר, כלתו הכנענית של יהודה ( בנו של יעקב). כמה חוכמה ותעוזה באישה אחת. פאם פאטאל אמיתית. אולם המניע - כשר למהדרין: הגשמת האימהות. הנורמה שמחלחלת מסיפורה היא שעל מנת ללדת ילדים, לקיים את מצוות פרו ורבו, כל האמצעים כשרים .. וכשאני אומרת " כל האמצעים" אני מתכוונת ל-ה-כ-ל: אפילו להתחפש לזונה.. אבל בל נטעה. תמר איננה האישה הכנועה , "שרת הפנים" הטיפוסית. היא אישה חכמה, מתוכננת משימתית, ביצועיסטית אמיתית. והצליח לה. היא הצליחה להרות ולהביא לעולם שני בנים.

כמו כן, מסופר על מרים הנביאה, בת פרעה , רות מיכל ואסתר. נשים חזקות חכמות, משימתיות, פורצות נורמות, כל אחת בדרכה, יוכי ברנדס הצליחה להדביקני באהבתה אליהן.
הספר הוא עבודת אמנות שתי וערב מסוגננת איכותית ויקרה.
מ ו מ ל ץ !!!

» ביקורות נוספות של כוכי
» ביקורות נוספות על שבע אימהות - הנשים הגדולות של התנ"ך