ביקורת ספרותית על הבן הטוב מאת שי גולדן
ספר מעולה

---

הספר הזה, תפס אותי לא מוכנה. לקחתי את הספר לידיי, והתחלתי לקרוא. חשבתי "להעביר איתו" איזה שעתיים-שלוש של שבת בבוקר.
ואז...אחרי קריאה של כמה עמודים, קיבלתי " אגרוף חזק לבטן ( ברמה המטאפורית כמובן)" כי הספר טלטל אותי, זעזע אותי, לכד אותי.
זהו רומן אוטוביוגרפי של הסופר שי גולדן. ספר שמתאר אוטוביוגרפיה ובמקביל - נובר לך בתוך הנשמה.
הקורא צריך להיות מוכן ל"ביקור פולשני כזה בחייו של הסופר, גם אם הסופר פותח לך את הדלת ומכניס אותך יד ביד לחדרי החדרים שבביתו, מספר דברים אינטימיים והזויים מתקופת ילדותו, ומתאר לפרטי פרטים את הילדות המתוסבכת שלו, העטופה ברבדים של שקרים וכעס. המון המון כעס.
ושקרים- ערימות של שקרים עד שלא זכורה האמת מהי.
שי ואחיו הגדול ממנו בשנה- רן, הם שני ילדים שאומצו בגילאי 6-7 על ידי זוג הורים ממוצא רומני,אריה ואוולין גולדן, לאחר שהייה בת כשש שנים במוסד.
הספר מתאר את הטלטלה/ התהליך שעברה המשפחה, בכל הרבדים: כל ילד בנפרד, פחדיו כעסיו, הלך רוחו, הילדים בינם לבין עצמם- במערכת יחסים סבוכה ביותר של שני ילדים השותפים לאותו גורל, ומקבלים אותו בדרכים שונות.
מוצגת אף הטלטלה שעוברים ההורים מהרגע שמתברר להם שילדים יודעים על האימוץ.
הניתוח פולשני וכואב עד מוות.
היו רגעים שחשבתי לעצמי תוך כדי הקריאה: " הלוואי והסופר סתם העצים את הדברים המתוארים בספר כדי לעורר אצל הקורא עניין, והלוואי וזה לא היה כך באמת. כי אם זה היה כך - אני פשוט כואבת ומרחמת על כל אחד ואחד מבני המשפחה.
ובסופו של יום חשתי קצת כעס על אותו סופר, שהוא הלוא " הבן הטוב", ש"מכר" את משפחתו סודותיה הכמוסים, שקריה המוסכמים, וגירד הכל החוצה, בצורה שלא משאירה אותך הקורא- אדיש.

» ביקורות נוספות של כוכי
» ביקורות נוספות על הבן הטוב