קראתי חצי ספר. למדתי מספיק, נהניתי מספיק, אין טעם להוסיף ולקרוא בו.

לא אתיחס לתרגום. שירת היואתה באנגלית - כמו מים זכים במדבר. זה לא ספר, זאת תרופה ומזור לנפש מיוסרת. אולי מתישהו אני אתרגם את זה ברמה ראויה, ותראו שאין זו אגדה - מילה זכה תעלה רפואה לנפש יהודי הומיה.

התחלתתי לקרוא אותו כשנשארתי לישון אצל חברה ולא נרדמתי. היה דווקה נחמד, אין לי מילים רעות להגיד עליו, אבל לא ניראה לי שאמשיך לקרוא בו מרצוני החופשי

תרגום מדהים, כמעט אף פעם לא נהניתי ככה בקריאת ספר מתורגם. עוד לא סיימתי אותו, הגעתי למפגש של פאוסט עם גרטכן וטיפה התאכזבתי, כי הבחורה ניראת מושלמת מדי ומשעממת טיכו, אבל אולי אני סתם טיפשה קטנה. אמשיך לקרוא. אם העניין עם גרטכן ישתפר, יש מצב שזה הספר האהוב עלי ביותר עד כה.

לא אוהבת את התרגום, מצדי שיהיה מורכב יותר ויותר קשה לקריאה, אבל יפה כמו במקור, או לפחות יפה יותר ממה שזה עכשיו. לי אישית צורת הכתיבה חשובה לא פחות מהעלילה. שקספיר מבצבץ פה ושם מתוך ויזלטיר, ואלה רגעי חסד בשבילי, אבל מעטים הם.