ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 20 בנובמבר, 2009
ע"י עמיר
ע"י עמיר
אוסף של סיפורים קצרים ויפהפים, משובצים בתוך סיפורו של בית פריזאי טיפוסי על דייריו המגוונים.
זהו לא רק עוד ספר שאהבתי. יש ספרים שאתה אוהב, ויש כאלה שאתה מרגיש שכל ספר אחר שתקרא אחריהם, יהיה בהכרח ירידה. במהלך הקריאה, נזכרתי בפרסומת של קרן מור שאומרת "למה מגיע לי כל הטוב הזה?", כשחוויתי עוד אחד מרגעי העונג הלא נדירים שז'ורז' פרק מעניק מהם ביד רחבה.
ז'ורז' פרק לא מהסס לאתגר את הקוראים שלו במונחים היסטוריים ותרבותיים שלרוב לא היו מוכרים לי. בסוף הספר מופיע חלק ארוך מאד של הערות, שעזר לי מאד בקריאה.
מה שמפתיע שוב ושוב במהלך הקריאה, זה הגיוון הרב בסיפורים הקצרים. סיפורי מתח, סיפורי עוקץ, מסעות, קרקסים, אנתרופולוגיה ועוד. העושר העצום שמעניק לנו פרק בספר הזה הוא מתנה נפלאה ובלתי נשכחת.
בתחילת הקריאה, מתעורר החשש שהנוסחתיות שבה בחר פרק, תיאור כל אחד מחדרי הבניין, תפגע בסופו של דבר בהנאת הקריאה. אך בהיפוך על הפתגם הידוע, ז'ורז' פרק מצליח לצאת בחינניות מעוררת השראה, מכל בור שהוא כרה לעצמו ונכנס אליו בהנאה מרובה. היו כמה קטעים, בהם הוא בוחר למשל לפרט את תוכנו של קטלוג רהיטים, שעליהם (הו, מה נורא הוא החטא) פשוט דילגתי.
יותר מהכל הזכיר לי "החיים הוראות שימוש" את סיפוריו של בורחס. פרק לא מסתפק בסיפורים עם התחלה וסוף, אלא פורש בפנינו מספר רב של נקודות התחלה וסיום ונותן לסיפור להתפתל ביניהם, כך שסיפורים שונים מתלכדים ביניהם או מאירים באור אחר סיפורים קודמים.
בסיום הספר, הרגשתי צורך לכתוב מכתב תודה לז'ורז' פרק. אם נתעלם מכמה עובדות, כמו העובדה שהוא נפטר כבר מזמן, וסביר להניח שלא ידע עברית, אשלח לו מכאן את תודתי הנרגשת, על ספר בלתי נשכח.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיר
(לפני 14 שנים ו-10 חודשים)
תודה לך זרש
התרגשתי לקרוא את התגובה המקסימה שלך. אני בהחלט מסכים אתך לגבי תחושת התלישות של פרק, שבולטת אף יותר בספרו האוטוביוגפי "W או זכרון ילדות".
|
|
|
זרש קרש
(לפני 14 שנים ו-10 חודשים)
PUZZELD
היי עמיר, כמו שהגבתי כאן לפני שנה, הביקורת שלך לפרק (שהיא אגב משובחת ביותר!) עוררה בי עניין וחשק לקרוא את הספר. אני אגב שמחה שלקח לי שנה לפתוח אותו, אף שהיה על המדף. ספר כזה בהחלט דורש אורך רוח ומנוחת הנפש. מה שקצת מזכיר לי את התיאור של קונדרה על ספריו (בתוך אלמוות), שם הוא אומר שספר לא צריך להיות כמו מרוץ אלא כמו סעודה מרובת מנות, שצריך אתנחתות במהלכה, התרכזות במגוון הטעמים ולא בהגעה לקו הסיום.
התחושה החזקה שלי כעת היא שהספר בנוי כמו פאזל עם אלפי חלקיקים קטנים, קצת כמו לקרוא בפעם הראשונה את הספר 'זום', שבו אתה בהתחלה רואה תרנגול מרהיב ובטוח שעליו יסוב הסיפור, ולבסוף - הוא רק הבול שבמכתב שאוחז בו אדם כלשהו, שגם הוא אינו אלא פרט זעיר בתמונה עצומת ממדים. אני פחות מכירה את בורחס, אך כן התפתיתי להציץ בקורות חייו של פרק, המרתקות ומלאות כאב דוקרני. באופן פסיכולוגיסטי ולא ממש מוצלח מן הסתם, לא יכולתי להניח את התחושה שהניסיון הבלתי פוסק להשלים עוד ועוד פאזלים במקביל קשור גם לצורך שלו למצוא חיבור ואחיזה במקום של תחושת נטישה והישמטות קיומית. מכיוון שאין בידי לכתוב תודה לפרק, כתבתי תודה לך , על שהפגשת בינינו :) |
|
|
רוזי
(לפני 15 שנים ו-10 חודשים)
הצלחת לעשות לי חשק לקרוא
אחרי שדי הרבה זמן שכנעתי את עצמי שהוא לסופר מיטיבי קרוא, דגמתי והלכתי לאיבוד בנפתולים שמסתבר שהם קסמו של הספר. עכשיו יש לי צורך להשיג אותו לפענח. תודה!!!
|
|
|
אסף
(לפני 15 שנים ו-10 חודשים)
החיים הוראות שימוש
ספר שממתין בסבלנות זמן רב לתורו על מדף הספרים שעדיין לא קראתי, וכל פעם ספר חצוף אחר נדחף לפניו בתור - נראה שחוות דעתך על הספר תעזור לו מעתה ואילך לשמור על מיקומו בתור. קראתי גם את תשובתך לבת שושן על מילן קונדרה, והמלצתי לך שתקרא את "ספר הצחוק והשכחה" – הרושם שלי (על פי הספרים שאתה אוהב) הוא שמצפה לך הפתעה נעימה.
|
|
|
עמיר
(לפני 15 שנים ו-11 חודשים)
לגבי מילן קונדרה
קראתי ספר אחד שלו "הבדיחה" שאהבתי.
כל ספר אחר שלו שניסיתי לקרוא, הפסקתי לאחר מספר עמודים, כי לא יכולתי לסבול את סגנון הכתיבה שלו. אני לא מצאתי שום דמיון בין הכתיבה של פרק לבין קונדרה. |
|
|
Strobe
(לפני 15 שנים ו-11 חודשים)
פשוט אמן מילים.
|
|
|
זרש קרש
(לפני 15 שנים ו-11 חודשים)
טוב לדעת
זורז' פרק נמצא אצלי ברשימת הספרים שהרבה זמן רוצה להגיע אליהם ולא מצליחה (סיבה טכנית טפשית כמו זו שבסיפריה בשושן לא חושבים שיש צורך לרכוש ספרים שאין להם את הרייטינג של הארי פוטר 7).
כיף לדעת שיש למה לצפות. אגב, יש איזה זיק של קשר בעיניך בין הכתיבה של פרק לבין הכתיבה של מילן קונדרה? |
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
