ביקורת ספרותית על החיים הוראות שימוש - רומנים - הספרייה של בבל # מאת ז'ורז' פרק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 באוגוסט, 2014
ע"י omers


תמיד כשאני בא לקחת ספר, דבר ראשון אני מדפדף קצת, ובדרך כלל מנגד לעמוד הראשון של הספר בו כתוב שם הספר, ברשימה של זכויות יוצרים, מתי נדפס הספר ובאיזו הוצאה, כתוב שם הספר בשפת המקור שהוא נכתב. אני תמיד מסתכל שמה, לראות אם ואיזה עוול נעשה לשם הספר. כבר קרו מקרים. בעולם הקולנוע זה שכיח יותר. איך אפשר לשכוח את הסרט "ההנגאובר" שתורגם ל"בדרך לחתונה עוצרים בוגאס", את "ההנגאובר 2" שתורגם ל"בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק", ואז ב"הנגאובר 3" המתרגמים הישראלים החליטו לקרוא לזה "הנגאובר 3-חוזרים לוגאס". ולאלו שלא זוכרים את העוול הנורא הזה, תופתעו לגלות שהסרט "חומות של תקווה" בכלל לא קשור לחומות ולא לתקווה, וקרוי באנגלית The Shawshank Redemption, כלומר בתרגום חופשי "גאולת שושנק".
בקיצור, הגעתי ל"החיים הוראות שימוש" ורציתי לראות אם גם פה ניטלה איזו חירות אמנותית על ידי המתרגמים, שאני מבין את אילוצי המערכת לתרגם שם של ספר שלעיתים לא מצלצל בצורה נחמדה לקורא הישראלי (אבל לפעמים דווקא מצליח להם, כמו בספר של צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה the thing around your neck שתורגם לשם הלירי והפיוטי "כרוך סביב צווארך"). אז הצצתי מאחורה, וראיתי שכתוב la vie mode d'emploi. גייסתי את כל שברירי הצרפתית שלמדתי בעבר (3 שנים למדתי ורוב הדברים נשכחו ממני, חוץ מלהגיד bojour,je m'appelle omer et comme tu t'appelle). לה וי, פירושו אכן החיים. mode הוא אכן מדריך, ואילו emploi פירושו בכלל עובד. כלומר זה היה צריך להיות "החיים מדריך לעובד", או אם ניטול חירות אומנותית נגיע ל"החיים מדריך למשתמש", אך לא הגענו ל"החיים הוראות שימוש", שנכון שקרוב מבחינת משמעות אך עדיין מרגיש לי שמוחמץ פה משהו.

אז אחרי שהסכמנו (הסכמנו, הסכמתי, מה זה משנה?) שהספר היה צריך להיקרא "החיים מדריך למשתמש" (אבל אולי בעצם לא, כי ייתכן והצרפתית שלי חלודה מדי ובכלל התבלבלתי בכל), הבה נדון בספר עצמו. ז'ורז' פרק לוקח בניין, מומצא לחלוטין, ממקם אותו ברחוב מומצא לחלוטין בפריז, וכך מתקבל בניין מספר 11 ברחוב סימון קרובלייה ברובע ה-17 של פריז. ז'ורז' פרק מתאר את הבניין המומצא שלו על כל דייריו-חייהם וזכרונותיהם- וכן על כל חפציהם של הדיירים וההיסטוריה של הבניין עצמו. אך ז'ורז' פרק מסבך זאת יותר- הוא מכתיב לעצמו שלא יחזור על אותו דבר פעמיים, סטייל החידות "להגיע ל-120 בלי לחזור על אותה ספרה פעמיים". וכאילו זה לא מסובך מספיק, פרק מתקיל את עצמו יותר ומתבסס על מין ריבוע 10 על 10 לטיני, שבהסבר להדיוטות זה אומר שהוא נותן לעצמו מרכיבים שירכיבו כל פרק, וששילובם יופיע רק בפרק אחד ומסוים. והמרכיבים, למתעניינים, מונים 21 (או שזה היה 42?) נושאים.

וכך פרק כותב את ספרו, מקפיד שבכל פרק יופיע הדברים שאמורים להיות בו- אם זה ציטוט של ג'יימס ג'ויס או אזכור של יצירה מוזיקלית, או חפץ מסוים או סיפור פיקטיבי (שבסוף הספר טורח פרק לכתוב על פני כמה דפים את הסיפורים שמופיעים בספר, תוך ציון שמדובר רק בחלק מהם). ולקורא מן הצד, ניתן היה לחשוב שהספר היה הופך לטכני. סתם פרקים על גבי פרקים שלא קשורים אחד לשני. אז לא. פרק מצליח להפוך כביכול את המשימה הטרחנית והטכנית כל כך למשהו שלם ואחיד, ואם בסוף הספר לא היה מופיע מין נספח לספר שז'ורז' פרק כתב בעצמו, לעולם לא הייתי משער לעצמי שכותב הספר טרח כל כך בכתיבת הספר בצורה כזו סיזיפית וטכנית. כי פרק מצליח לחבר את כל הסיפורים הקצרים על דיירי הבניין- משימה שבאמת יכלה לצאת מייאשת ומשעממת- למין תיאור ססגוני של בניין פריזאי, על כל דייריו. ואם הייתי צריך להקביל את הספר ליצירה מוכרת, הייתי אומר שז'ורז' פרק כתב את "דירה להשכיר" גרסת המבוגרים, בלי החיות והחרוזים כמובן.

מלבד תיאור הבניין והדרך המתמטית שעומדת בבסיס היצירה, ז'ורז' פרק שם דגש מיוחד על דייר ספציפי בבניין- ברטלבות' שמו. אציל אנגלי שהיגר לצרפת, עשיר כל כך שאין לו מה לעשות עם כספו וחייו, ומחליט לצאת במין משימה מוזרה חסרת תכלית. ברטלבות' החליט שהוא ילמד לצייר אקוורלים (ציורי מים), לאחר שיתמחה באמנות ציור האקוורלים הוא יטייל בעולם ויצייר 500 אקוורלים של נמלים. כל אקוורל יהפוך לפאזל (באדיבות אחד משכניו שנרתם למשימה). לאחר שכל פאזל יושלם, ברטלבות' ישלח את הפאזל עוזרו למקום בו צויר האקוורל, ובעזרת תהליך כימי מסוים שנבצר מבינתי להבין, כל מה שיוותר מהאקוורל הוא הנייר הלבן עליו צוייר האקוורל. וכך במשימה שאפתנית- ממה שיצר ברטלבות' לא יוותר כלום. לכאורה משימת חיים מאוד מוזרה, כי מה הטעם בטרחה הזאתי- ללמוד לצייר אקוורלים, לטייל בעולם ולצייר, להרכיב פאזלים ואחרי זה להרוס את הציורים. בתחושה האישית שלי, ראיתי את ברטלבות' כבן דמותו של פרק הפילוסוף. הרעיון הזה, של "מכלום יישאר כלום", משום מה הדהד לי כשייך לפרק, ונראה לי טועם לאסכולת חייו.

"החיים הוראות שימוש" הוא לא באמת ספר הדרכה. הוא אינו מדריך לחיים. "החיים הוראות שימוש" הוא תיאור של בניין פריזאי על כל דייריו,רגשותיהם,מחשבותיהם,זכרונותיהם וחפציהם. וכך פרק יוצר את התיאור הקרוב ביותר לחיים עצמם, כי מה הם החיים אם לא חוויותינו, רגשותינו, מחשבותינו וזכרונותינו?
הייתי רוצה לשכוח שקראתי את הספר הזה, רק כדי שאני אוכל לקרוא אותו שוב פעם בפעם הראשונה.
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זרש קרש (לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
omers ביקורת נהדרת לספר מופת.

תרשה לי שוב לחלוק עליך בנקודת המבט בסוף - אני זהיתי את פרק דווקא לא עם ברטלבות', אלא עם שכנו, יוצר הפאזלים. ציורי האקוורלים הצטיירו כבינוניים ומטה, לעומת עבודת המאסטר שיצר מהם מעשה מרכבה (ופרק מתעכב להסביר עד כמה יצירת פאזלים מגוונת ומתוחכמת), השילוב של הצמד הזה נראה היה לי הוראות השימוש, כלומר החיים כאוסף אקלקטי של חוויות מפה ומשם, ברובן חוויות בינוניות, לא יצירות מופת, שנדמות כנטולות קשר זו עם זו באופן מוחלט, כשמה שהופך את החיים למשמעותיים היא מלאכת המחשבת של החיבור וההרכבה. מלאכה שמבצע פרק לכל אורך הספר כשהדיירים המתחלפים הם חלקי הפאזל ומבנה הבניין - מסגרתו
רץ (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
עומר - יופי של ביקורת
נצחיה (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אני חושבת שהמנגנון של הטרנסלייט מורכב הרבה יותר. יש שם פיענוח מילה-במילה, אבל גם שימוש בהקשרים מתוך מיליארדי דפי אינטרנט, גם מגוון אפשרויות, וגם אופציית תיקון של המשתמש. אבל זה לא משנה.
בכל מקרה - לקחתי את ההמלצה לתשומת ליבי.
omers (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
גוגל טרנסלייט אף פעם לא נתפס אצלי כבר סמכא, בעיקר כי הוא עושה תרגום על בסיס מילה מילה, וכך מחמיץ את הקשר בין המילים עצמן. אז זהו, שלמרות שאפשר לחשוב שספר שבסיסו הוא ריבוע לטיני ופשוט אוסף של מרכיבים שהסופר שם בכל פרק, עדיין הספר לא נקרא כך. אם לא היה נכתב על כך בסוף, בחיים לא הייתי מנחש.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אז שאלתי את גוגל טרנסלייט והוא אומר שזה "מדריך לחיים". מצד שני גוגל טרנסלייט הניב את יצירת המופת "תקוף, תעשה ביגועים", אז יכול להיות שהוא לא בר סמכא לקבוע מסמרות בנושאי מטבעות לשון ושימושיהן.

בנוגע לתרגום שמות ספרים, נראה לי שהכוכב הוא ספר בשם The Island שכתבה אחת, ויקטוריה היסלופ, ושהוחלט לתרגמו בשם המוזר "האי של סופיה", כך שכל הקורא את הספר לא יכול שלא לתהות מה סופיה מרכזית כל כך.

הסקירה שלך מסקרנת, ובעיקר החלק עם הריבוע הלטיני. אבל אני מראש מטילה ספק בכל ספר שנראה שנכתב כשעשוע חשבוני-מתמטי או ניסוי צורות כלשהו. לא שזה לא מצליח לפעמים, אבל יש נטייה להתמקד יותר בצורה ופחות בתוכן.
omers (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אלון-הבנת את הכוונה, עוד סירוס מעיק של מתרגמים ישראלים...
שונרא- תודה רבה! בחזרה אלייך
טופי- כנראה שאצטרך לחכות עד שאשכח את הספר לחלוטין כדי לחוות את הקריאה הראשונה שוב..
yaelhar-בהחלט! מעניין אותי לדעת מה תחשבי עליו
לי יניני-תודה רבה!
לי יניני (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
כתיבה מעולה. נהנתי לקרוא את הסקירה תודה. הכנסתי את הספר הזה לרשימותיי.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
אני צריכה לקרוא את הספר הזה.
טופי (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ביקורתך מתאימה לספר.. זה אומר הרבה למי שקרא... תן לו לנוח כמה שנים ותחזור אליו. חוויה נפלאה! מנסיון..
שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
סקירה עתירת מעוף! כתיבתך נהדרת ומאוד נהניתי לקרוא.
אלון דה אלפרט (לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
האמת היא שחומות של תקווה נקרא Rita Hayworth and Shawshank Redemption





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ