...ושוב נפלתי בפח השם המושך של ספר.
Petite Anglaise מתנגן נפלא על הלשון. הוא מעלה בדמיון לא רק דברים קטנטנים - Petite - אלא גם גווני גוונים של לגלוג, מטבעות לשון ציוריות ומקסימות בצרפתית, כשה"Petite" מגדיר את הנושא כלא כל כך רציני, לא כל כך חשוב אבל מאד חמוד וגם נחשק.

Petite Anglaise הוא שם המשתמש שבחרה קתרין, צעירה מיורקשייר שכל חייה חלמה לחיות בפאריס, לבלוג שהיא מנהלת. הביטוי הזה מתאר בצרפתית (בצרוף מחוות) נערות אנגליות שהן קצת קלות להשגה. קצת מתלהבות מהסצנה הצרפתית. והוא מתאר להפליא את קתרין: חייה באנגליה נראו לה מאז ומתמיד משמימים, צרפת והצרפתים נראו לה שיא הסטייל, וכשבגרה מספיק כדי לעשות מעשה עברה את התעלה, והנה היא חיה בפאריז. יש לה בן זוג צרפתי למהדרין, בת פעוטה מקסימה שמבינה ומקשקשת בשתי השפות, עבודה משעממת כמזכירה במשרד רואי חשבון (טוב, צריך להקריב משהו על מזבח החלום) אבל משהו חסר: כשקתרין החליטה לחיות בפאריז היא היתה בטוחה שהיא תחיה כמו ברומנים. הנוף המקסים, השפה המוסיקלית, התרבות, האוכל, יקרינו עליה ויורקשייר תעלם בתהום הנשייה. אבל מה שקורה הוא שגם בנוף הנפלא ביותר החיים מורכבים משיגרה והתאהבויות הן קיצרות ימים. בצר לה היא מוצאת פיתרון - היא מנהלת בלוג חושפני (בלי שמות!) יש לה המון קוראים, המון תגובות ואשליה שהחיים שלה הופכים לסרט.

הספר חביב מאד, מתאר דילמות שכל אחד מאיתנו התנסה בהם, או לפחות חשב עליהן: איך פתאום ההתאהבות של אתמול הופכת לנטל כשהיא פוגשת את החיים האמיתיים. ואיך פתאום "כללי המוסר" הופכים לאות מתה כשהתשוקה גוברת. וכמה "ידידי נפש" הם הידידים הוירטואליים. והאם אפשר בכלל להשיל את האישיות שגדלת להיות ולבחור באישיות אחרת, אופנתית ונוצצת יותר, בלי שפיסות מ"האני" המקורי שלך יבצבצו מהסדקים?

למרות שהסיפור הוא בעל מאפיינים אקזוטיים (אימוץ של שפה והתנהגות אחרת, חיים במרחב הוירטואלי) הספר אינו חורג מהדילמות הידועות של אשה צעירה - כנראה בכל העולם המערבי. המתח של כל הכדורים המרחפים באוויר ומאיימים להתרסק בין בית, גידול ילדים, עבודה, בן זוג לבין החלומות שהגדירו את דימוי החיים, רק אתמול כשהעתיד עוד היה לפניה.
הספר כתוב נחמד אבל אינו מחדש דבר והיתה לי הרגשה שכבר קראתי אותו - או שכמותו - בעבר. אפשר ונחמד לקרוא. רצוי בלי ציפיות גבוהות.

כבר כמה שבועות שהספר מונח אצלי על המדף ואני נמנעת מלקרוא בו, בגלל שהוא היה נראה לי כמו עוד רומן רומנטי חסר תוכן. אך כשלבסוף, לקחתי אותו לידיי, התזמון היה מושלם: ממש כמה ימים לאחר שחזרתי מביקור בפריז, כאשר אני עדיין מהלכת כחולמת ממראות העיר המדהימה הזו.
הקריאה בספר, שהיה מעניין, קליל ושנון, איפשרה לי להתרפק עוד קצת על המראות והזיכרונות מפריז.
דבר נוסף שאהבתי הוא היכולת של הסופרת לקחת נושאים לא קלילים בכלל, ולהפוך אותם לסיפור מרתק ואלגנטי. ממליצה בחום.

סיפורה של קת מול אבי בתה (צפרדע) ובתה (ראשנית).
סיפור של נטישות עם מוסר השכל-יש סיכון בכל נטישה ובפרט שאתה נוטש עם בתך.לפעמים עדיף לבלוע צפרדע אחת נאמנה מאשר לקחת סיכונים מפתים.
ניחוחות פריז קוסמים לקת האנגליה אבל היא לומדת להוקיר אותם דרך הדברים החשובים בחיים.
האינטרנט והבלוג מורמים על נס גבוה בסיפור,אבל יש לפעמים מחיר להיחשפות יתר דרך בלוג ממכר.
שווה קריאה גם אם בוצעה עבודת תרגום גרועה.

ספר קליל ומרתק שלא הצלחתי להוריד מהיד. אני כמעט מרגישה שאני צריכה להתנצל שנהנתי כל כך מהספר הנשי והמתבכיין הזה. הזדהתי עם המשברים,האינטרנט,הסלולרי, מצבי הרוח הסוערים והעצמאות של הגיבורה לעצב את חייה כרצונה. עצמאות שיש לה מחירים לא פשוטים כמו בחיי אני שלי..
מומלץ!
מילא לי את נסיעות האוטובוס ושעות ההמתנה...

מר צפרדע היה זקוק לניעור- זה היה הכרחי ,למעשה. הוא התנהג כמו פוץ אמיתי, וכמו הרבה גברים אחרים- היה מאוהב יותר מדי בקריירה שלו.

עד כאן רגעי ההזדהות שלי עם מרת צפרדע. חוץ מזה- היא לא הצליחה לעשות לי את זה: היא הרגיזה אותי בדעותיה, לא שכנעה אותי לרצות לגור בצרפת, לא גרמה לי במיוחד לאהוב את ג'יימס..
בסך הכל, היה כיף לקרוא, הביטויים בצרפתית גרמו לי למלמל אותם , כתיבת הבלוג גרמה לי לחשוב על זה כאפשרות.. וזהו.

קתרין היא נערה אנגליה מיורקשייר המעריצה את תרבות צרפת ומשתוקקת לגור בפריז, בפרט לאחר שהות קצרה בה. היא אכן מצליחה להגשים את שאיפתה וגם מכירה בחור צרפתי ועוברת לגור אתו.
לאחר זמן נולדת להם בת אך האידיליה לא נמשכת זמן רב. הבחור משקיע שעות רבות במשרד הפרסום שבו הוא עובד ולא מוותר גם על יציאה לפאב עם חבריו. קתרין נקרעת בין עבודתה במשרד רואה החשבון, הטיפול בילדה, הנסיעות הארוכות במטרו והריצה למטפלת השונאת הורים מאחרים.
השיחות בין קתרין לבן זוגה הופכות טכניות ברובן ונסובות בעיקר על הטיפול בילדה. אין לו סבלנות רבה להקשיב לה ויחסים לא קיימו כבר כמעט שנה. היא מרגישה שחוקה וכדי לפרוק את תסכוליה היא פותחת בלוג באינטרנט.
הבלוג נקרא "פטיט אנגלז" (כפי שנוהגים הצרפתים לכנות את הנערות האנגליות החיות בקרבם), לבן זוגה היא קוראת "מר צפרדע" ולבתה "ראשנית". כל זאת כדי לא לחשוף אותם בשמותיהם האמיתיים. בפוסטים התכופים שלה היא מתעדת כמעט הכל ומתארת בחושפנות את מחשבותיה ורגשותיה. היא מזמינה את מר צפרדע לקרוא בבלוג אולם הוא אינו עושה זאת. הוא שמח שיש לה מקום לשפוך בו את לבה ואילו הוא פטור מלהקשיב לה...
דרך הבלוג מכירה קתרין את ג'יימס. זהו אנגלי החי בעיר רן (במערב צרפת), גרוש ואב לשתי בנות. הוא אחד מן המגיבים הרבים בבלוג אולם לאחר מפגש אמיתי (ולא וירטואלי) נוצר ביניהם קליק חזק. בתחילה מנסה קתרין, המלאה ברגשות אשם כלפי בתה ובן זוגה, להלחם בזה אך עד מהרה היא נכנעת לתחושות לבה ומתחיל רומן סוחף בין השניים.
לקתרין התלבטויות רבות : האם זכותה לאושר גוברת על זכותה של בתה לחיות עם שני הוריה ביחד ? האם לגדול בבית שבו ההורים מנוכרים וכבר לא אוהבים עדיף על מגורים עם אחד ההורים ופגישות מסודרות עם השני? מה יהיה אם תחליט לעבור לגור עם ג'יימס ברן ואז תרחיק מאוד את בתה מאביה ? בכל ההתלבטויות הללו משתפת קתרין את קוראיה ומקבלת מהם עצות ותמיכה.
קתרין מחליטה לפרק את החבילה עם "מר צפרדע", החלטה המלווה בלא מעט כאב. היא מתחילה לבלות סופי שבוע עם ג'יימס ולהכיר גם את בנותיו. האם האהבה תגבר על כל הקשיים ? את זה אני מזמינה אתכם לקרוא בספר עצמו ולא אגלה יותר.
יש בספר טריק שמאוד מצא חן בעיני : שזורים בו מילים וביטויים רבים בצרפתית, כתובים באותיות עבריות מודגשות והתרגום ניתן בסוגריים. מאחר וחייתי שנים אחדות בפריז ואני דוברת את השפה, זה החזיר אותי לאחור והזכיר לי תקופה יפה. לגבי מי שלא דובר צרפתית ומכיר את פריז רק כתייר שטחי, אני מניחה שזה לא יעבוד...
מה שעוד אהבתי בספר הוא החשיפה הטוטאלית של קתרין. היא מתארת את רגשותיה ומחשבותיה ללא כחל וסרק, גם כשהן שליליות, וזה מה שעושה את הסיפור כל כך אמין. לפעמים הייתה לי תחושה שאני ממש נכנסת מתחת לעורה של הגיבורה...
ועוד דבר שחיבר אותי לספר : גם לי יש בלוג (די ותיק אפילו) ואני שותפה להרבה תחושות שתוארו כאן הקשורות לכתיבה בבלוג. אני מניחה שכל מי שיש לו בלוג ימצא עניין רב בספר.
לסיכום : ספר מומלץ בחום !

ספר מעורר מחשבה.
הספר נכתב בימינו המודרניים, והוא על בחורה שחייה האפרוריים מובילים אותה לפתיחת בלוג ובעקבות כך חייה משתנים מן הקצה אל הקצה אל הקצה.
יצאתי קצת בטעם של החמצה, כל הספר חיכיתי לקונפליקט עם דמותו של מר צפרדע. קונפליקט שבו יחשפו רגשות, תחושות וחוויות שהיו קבורים המון זמן בתוך השגרה המטורפת. אבל זה פשוט לא קרה- ממש עד סוף הספר וחבל.

פטיט אנגלז עוסק בקתרין, בחורה אנגליה בכל רמ"ח אבריה שחולמת מגיל צעיר לעזוב את אנגליה הכה משועממת בשביל פריז הסוערת.
קתרין מגשימה את חלומה ועוברת לגור בצרפת תחילה, לאחר מכן בפריז. היא מגשימה את כל שאיפותיה- בחור צרפתי, נוף מהמם מהדירה ועבודה באחד ממגדלי הזכוכית. לאחר מכן היא מגלה כי לאחר שחלומות מתגשמים צריך להתפכח מהאשלייה ולטפח, לשמר ולעבוד כדי לשמור על הניצנים. מערכת היחסים שלה עם אהובה דועכת לאחר לידת בתם המשותפת וקתרין מוצאת נחמה בכתיבת בלוג אודות בחורה אנגליה שגרה בפריז ( ונותנת לו את הכינוי המקובל בצרפת במקרים אלו- פטיט אנגלז). בבלוג היא מצליחה להגשים חלום נוסף- ליצור את מי שהיא תמיד חלמה להיות ולא בהכרח הפכה להיות.
במהלך כתיבת הבלוג מחליטה קתרין לעשות מהפך בחייה. השאר שמור לספר עצמו.

בדומה לבגט הצרפתי יש לספר נקודות רכות ונקודות קשות.

הנקודות הרכות - הנופים של פריז! מי יכול להתנגד למגדל אייפל, לרחובות הצרים והחנויות. בנוסף, בספר משולבים ביטויים בצרפתית המעניקים לספר טוויסט מרענן.

הנקודות החזקות- לעיתים דמותה של קתרין מעוררת זעם וכעס היות ולאחר שהיא השיגה את כל חלומותיה היא זנחה את העבודה הכרוכה בהם. כדי שמערכת יחסים תפרח, במיוחד לאחר לידת תינוק יש צורך בהרבה השקעה, הבנה ורצון להתפשר. בנוסף, הסיום אינו ממצא את הפוטנציאל של הספר.

לסיכום, הספר כולל תיאורים, ליברלי בתוכנו ומעורר אמוציות לעיתים. בדומה לפריז.

לא התאהבתי, אך הייתי מוכנה להשקיע ולקרוא. עכשיו לארץ הקוראסון :)

הדמות המרכזית בספר היא העיר פריז. מי שאוהב את העיר יכול להנות מתאורים מפורטים (אפילו מדי) של אתרים, רחובות, מסעדות ועוד.
חוץ מזה, עלילה סתמית, אפשר לקרוא ללא ציפיות מיוחדות