הביקורת נכתבה ביום שבת, 11 באפריל, 2009
ע"י dyona
ע"י dyona
קתרין היא נערה אנגליה מיורקשייר המעריצה את תרבות צרפת ומשתוקקת לגור בפריז, בפרט לאחר שהות קצרה בה. היא אכן מצליחה להגשים את שאיפתה וגם מכירה בחור צרפתי ועוברת לגור אתו.
לאחר זמן נולדת להם בת אך האידיליה לא נמשכת זמן רב. הבחור משקיע שעות רבות במשרד הפרסום שבו הוא עובד ולא מוותר גם על יציאה לפאב עם חבריו. קתרין נקרעת בין עבודתה במשרד רואה החשבון, הטיפול בילדה, הנסיעות הארוכות במטרו והריצה למטפלת השונאת הורים מאחרים.
השיחות בין קתרין לבן זוגה הופכות טכניות ברובן ונסובות בעיקר על הטיפול בילדה. אין לו סבלנות רבה להקשיב לה ויחסים לא קיימו כבר כמעט שנה. היא מרגישה שחוקה וכדי לפרוק את תסכוליה היא פותחת בלוג באינטרנט.
הבלוג נקרא "פטיט אנגלז" (כפי שנוהגים הצרפתים לכנות את הנערות האנגליות החיות בקרבם), לבן זוגה היא קוראת "מר צפרדע" ולבתה "ראשנית". כל זאת כדי לא לחשוף אותם בשמותיהם האמיתיים. בפוסטים התכופים שלה היא מתעדת כמעט הכל ומתארת בחושפנות את מחשבותיה ורגשותיה. היא מזמינה את מר צפרדע לקרוא בבלוג אולם הוא אינו עושה זאת. הוא שמח שיש לה מקום לשפוך בו את לבה ואילו הוא פטור מלהקשיב לה...
דרך הבלוג מכירה קתרין את ג'יימס. זהו אנגלי החי בעיר רן (במערב צרפת), גרוש ואב לשתי בנות. הוא אחד מן המגיבים הרבים בבלוג אולם לאחר מפגש אמיתי (ולא וירטואלי) נוצר ביניהם קליק חזק. בתחילה מנסה קתרין, המלאה ברגשות אשם כלפי בתה ובן זוגה, להלחם בזה אך עד מהרה היא נכנעת לתחושות לבה ומתחיל רומן סוחף בין השניים.
לקתרין התלבטויות רבות : האם זכותה לאושר גוברת על זכותה של בתה לחיות עם שני הוריה ביחד ? האם לגדול בבית שבו ההורים מנוכרים וכבר לא אוהבים עדיף על מגורים עם אחד ההורים ופגישות מסודרות עם השני? מה יהיה אם תחליט לעבור לגור עם ג'יימס ברן ואז תרחיק מאוד את בתה מאביה ? בכל ההתלבטויות הללו משתפת קתרין את קוראיה ומקבלת מהם עצות ותמיכה.
קתרין מחליטה לפרק את החבילה עם "מר צפרדע", החלטה המלווה בלא מעט כאב. היא מתחילה לבלות סופי שבוע עם ג'יימס ולהכיר גם את בנותיו. האם האהבה תגבר על כל הקשיים ? את זה אני מזמינה אתכם לקרוא בספר עצמו ולא אגלה יותר.
יש בספר טריק שמאוד מצא חן בעיני : שזורים בו מילים וביטויים רבים בצרפתית, כתובים באותיות עבריות מודגשות והתרגום ניתן בסוגריים. מאחר וחייתי שנים אחדות בפריז ואני דוברת את השפה, זה החזיר אותי לאחור והזכיר לי תקופה יפה. לגבי מי שלא דובר צרפתית ומכיר את פריז רק כתייר שטחי, אני מניחה שזה לא יעבוד...
מה שעוד אהבתי בספר הוא החשיפה הטוטאלית של קתרין. היא מתארת את רגשותיה ומחשבותיה ללא כחל וסרק, גם כשהן שליליות, וזה מה שעושה את הסיפור כל כך אמין. לפעמים הייתה לי תחושה שאני ממש נכנסת מתחת לעורה של הגיבורה...
ועוד דבר שחיבר אותי לספר : גם לי יש בלוג (די ותיק אפילו) ואני שותפה להרבה תחושות שתוארו כאן הקשורות לכתיבה בבלוג. אני מניחה שכל מי שיש לו בלוג ימצא עניין רב בספר.
לסיכום : ספר מומלץ בחום !
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
