כרכומים צומחים בחצר הם עולים מתוך העפר ניצנים ירוקים
שצומחים יש מאין,ואז יום אחד מופיעים פרחים סגולים ובתוך עלי הכותרת צומח צעפרן בצהע דם.לאחר מכן קמלים והאדמה הופכת לפסולת,צצע ללשלשת התרנגולות.זה החיים זעפרן לשלשת ,זעפרן לשלשת. זה המשל . הנימשל שגם מיסורים קשים יכולים לפרוח חיים חדשים ולמלא את הנשמה.
העלילה על אמא מרים וביתה שרה.מרים כל ילדותה חיה באיראן בכפר מאזרה, כפר בקצה העולם עני ,אין בו כלום.
כשגדלה ואביה ניהיה אדם אמיד ובעל כוח והשפעה גם בפוליטיקה עברו לגור בעירה משהאר.
מרים קיבלה חינוך מאוד נוקשה יחד עם אחיותיה,אך היא מרדה,פרצה את כל המוסכמות הפרפר שבתוך נפשה רצתה לעוף מעלה מעלה....לאחר שהתאהכה בעלי פועל פשוט שעם הזמן נהפך לעוזרו של אביה ואיש בעל דעות שאדונו היתיעץ עמו יום יום,אך כמובן שפער המעמדות נשאר כפי שהיה, גירש את ביתו רחוק כמה שיותר.
מרים היגע לאנגליה מקימה מישפחה וחיה כמו צל כי נפשה
היתה תמיד עם עלי.היא אף פעם לא הרגישה שייכת לאנגליה.
שרה רואה ומרגישה שאימה לא פה ולא שם כלומר כמהלכת בחלום
ולא מבינה את אימה מה רע לה עם מישפחתה באנגליה.
לאחר אסון שקורה לשרה וכתוצאה מכך מעשיה של אימה גורם למרים לעזוב הכל ולחזור לאהובה עלי לכפר מאזרה.
עלי מלמד בבית ספר שהקים שם ומתגעגע למרים ומרגיש שהיא תחזור אליו.יחד עוד בילדות לימד אותה אנגלית ודיקלמו ביחד שירים.
שרה לא מקבלת את המצב ויוצאת בעקבות אימה כדי להכיר ולהבין את עברה של מרים.
קשה לשרה לסלוח לאימה על שהרסה את מישפחתה באנגליה.
אז כשרואה את עלי ואת אימה מבינה שמרים תמיד אהבה את עלי
ואחרי שמרים מספרת לביתה את כל עברה ועוד מספר סודות
סוף סוף היא מבינה שמרים לעולם לא תחזור לאנגליה ושתמיד עשתה מה שרצתה .....הפרפר הפרפר תמיד רצה לעוף לעבר.
קשה לשרה מאוד אך היא סולחת וחוזרת למישפחתה לאנגליה בעודה משאירה את אימה מאחור.











