הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 באוגוסט, 2009
ע"י אייבי
ע"י אייבי
הבכור לבית אבי הוא ספר שהיינו חייבים לקרוא בבית הספר. אליעזר בן יהודה, כבן גוריון והרצל הם דמויות מופת באתוס הציוני. אנחנו הילדים קיבלנו זאת כמוכתב וללא עוררין. כמובן שהתבגרתי עלו לפעמים שאלות וספקות אצלי גם לגבי האתוס הציוני. לכן חשבתי שלקרוא את הבכור לבית אבי יהיה כמו לקרוא ספר דוגמטי שמעביר אידאולוגיה. וכמה שהתבדיתי! הספר מדהים ומטלטל ומרגש לא פחות אם לא יותר מאז שקראתי אותו בילדותי. אני ממליץ ביותר לקרוא את הספר. אני חושב שהוא יהיה מעניין להרבה אנשים לילדים ומבוגרים למאמינים ולספקנים, אוהבי הרפתקאות וגם לאלה המחפשים או מחפשות בספר את הרגשות העדינים יותר. הספר פשוט מעניין ומרתק. הסופרת דבורה עומר מכניסה אותנו לחיים של ילד- הבן הבכור, של אבא , של משפחה. למדתי בספר דברים מדהימים על חייהם של אליעזר ומשפחתו ועוד ועוד. דבורה עומר יודעת לבנות דמויות והיא מגלה אחריות גדולה באפיון התקופה ובאפיון הדמויות הראשיות או המשניות כמו אבו חמיס או לוליק - הדמויות אינם פלקטיות. הם מורכבות. ולכן אנושיות. לדעתי דבורה עומר היא יוצרת ענקית ואני כל כך שמח שהחלטתי לקרוא את הספר הזה שוב אחרי שלושים שנה. ולסיום הסיפור חיבר אותי לזהות שלי כישראלי ואפילו עורר אצלי גאווה בזהות הישראלית שלי. כשבתקופה שלנו לפעמים קורים דברים נוראים שמקשים עלינו להזדהות עם הארץ שלנו, הנה ספר אנושי ואמיתי שמזכיר לנו את שורשיה של כל המורכבות של המציאות שלנו. דבורה עומר היא יוצרת גדולה אך גם היא בעצמה יצירה שהארץ הזו עם כל המגרעות שבה הצליחה ליצור סופרות ויוצרות כאלו גדולות. לדעתי בקנה מידה עולמי. לדעתי ניתן למצוא קשר בינה לבין הסופר והצייר נחום גוטמן שקדם לה בדור אחד או שניים. שניהם יוצרים ישראלים שגורמים לי להיות גאה בלאומיותי!! הספר יצא במקור ב1967! ואו זה מזמן! ב2007 יצא הספר בהדפסה חדשה בספרייה לנוער בהוצאת עם עובד( כל הכבוד!). הפונט של האותיות בהדפסה חדשה גדול יותר אבל לא מנוקד וממש כיף לקרוא בספרים החדשים.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
