• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
פגסוס

פגסוס

מאת אביגדור דגן

הביקורת של

תמונה של
פגסוס

פגסוס

מאת אביגדור דגן

הביקורת של

תמונה של
הוצאה לאור:ספרית פועלים
שנת הוצאה:1992
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
יוסף
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

פגסוס אינו ספר שעושה כותרות-פגסוס מצליח להעביר תחושות שמשותפות לרבים מאתנו באופן שהקורא מוצא עצמו מזדהה עם המספר וחש מעורבות אישית. לשון קולחת, ארועים ממציאות חיינו בדורות האחרונים.
מומלץ למבוגרים יותר.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מיכאל
מיכאל
1קורא|גיל ממוצע76|0%נשים

על המבקר

תמונה של

חבר מזה 17 שנים
34 ביקורות•1 נבחרות•64 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•פילוסופיה - כללי
תמונה של
חבר באתר מזה 17 שנים
ביקורות34
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל64
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת15ספרות מקורית4פילוסופיה - כללי2

דיון על הביקורת

1 תגובה
יוסף
יוסף•לפני 16 שנים

מיכאל

מההיכרות שלי עם כתיבתו של אביגדור דגן (בינת השכוי והרובע החמישי), באמת נראה שמדובר בסופר מוכשר, על הספר הזה לא שמעתי, אבל בעקבות דבריך הוספתי אותו לרשימה העתידית. תודה.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של

הפרופסור והמשוגע

הפרופסור והמשוגע

סימון וינצ'סטר

הביקורת של נועם נכונה המעניין המרתק הוא שבני אדם בתנאים בסיסיים בתקציבים זעומים יחסית. יכולים לקחת על עצמם "מפעל חיים" שהשפעתו ומימדייו לא פחותים מנחיתת האדם על הירח. חקירת מוצאן של 414835 מילים והגדרתן תוך שימוש בכמעט שני מיליון מובאות.
ניתן להשוות עם פירוש התלמוד של עדין שטיינזלץ שפתח פתח לעולם שלם שבעצם היה סגור בפני הציבור הרחב.
שטיינזלץ חי בתוכנו ומפעל חייו ישמש בדורות הבאים כמפתח לצפון ביצירה הגדולה ביותר מבחינת היקף ועומקים שנכתבה על ידי בני אדם מאז ומעולם.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
אהבה בימי כולרה

אהבה בימי כולרה

גבריאל גרסיה מארקס

גבריאל גרסיה מארקס הוא אחד הסופרים הגדולים בני זמננו לכן זכה לפרס נובל ולעניות דעתי בצדק.
ביקרתי במקומות המתוארים בספר.
האוירה שמתוארת בו ממש לא השתנתה קרטחנה הנמצאת לחוף הים הקריבי מתוארת נפלא.
אולי אין הספר מתעלה לרמת מאה שנות בדידות שהוא נחשב לחשוב בספריו אך בהחלט ראוי לקריאה ומהנה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
החיים כמשל

החיים כמשל

פנחס שדה

החיים כמשל - החיים כבצל
בשנות השבעים היה הספר "להיט" בקרב בני הנוער והצעירים. מבקרי הספרות למיטב זכרוני התפעלו מהספר פחות. לאחר שמנחם בן המבקר הספרותי ואיש ה"אח הגדול" חזר ןציין שהספר הוא מהספרים הטובים שנכתבו חזרתי וקראתי בו. ליתר דיוק עיינתי היות שאת הספר קראתי בצעירותי וכבני הדור התרשמתי שמסתתרת שם אמת גדולה שאיני מצליח להגיע לפשרה.
"עגנון לצעירים" אז כעת כבר לא. יסלחו לי מעריציו אך הספר בעיני משול לא למשל לבצל. כמסירים גלד אחר גלד ומצפים למצוא משהו . מוצאים שבעצם אין שם . מלבד תיאורים וחזיונות של צעיר מוזר למדי. שנוהג להקשיב לאדמה ולהיחשף ולחשוף אחרים לגחמותיו.
אין בספר שום חדש, שום תובנה עמוקה ששווה את מאמץ הקריאה.
יש בספר תיאורים רבים של בני אדם ומצבים בחלקם קיצוניים מאד. הרבה מאד "נריקיזם" לא מעבר לכך.
אל תחפשו שם מדריך לחיים. או ספר שמשנה תפיסות עולם.
בכל זאת נתתי לו "כיכוב" בשל מעמדו המיוחד בספרות העברית.
אשמח אם קוראים שקראו את הספר יועילו לסביר לי את מה שאני לא מצליח לזהות ומה אני מפסיד.
יתכן שהביקורת שלי נובעת מקשיים שלי בהבנת הנקרא.
או באי יכולתי להעמיק לכל הרבדים הנסתרים (מעיני). כאמור בקריאה חוזרת הייתי מגדיר אותו כספר גחמות של אדם מוזר -לא מופלא שידע לתאר היטב את תחושותיו אבל מעבר לכך לא מצאתי בו משהו בעל ערך. שמעלה אותו לרמת אחד הספרים העבריים הטובים שנכתבו.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
יש אלוהים?

יש אלוהים?

ריצ'רד דוקינס

יש אלוהים /האשליה הגדולה של הדת
מי אתה ריצ'רד דורקינס "פישפש אבולוציוני" "גרגר אבק קוסמי" הנושא בגוגלתו גרמים בודדים של חומר אפור המכונה "מוח" שתעז לקום ולקבוע בנחרצות קביעה מסוג זה?
מיליוני בני אדם חשופים ליומרה מטופשת של איש מדע ויכוונו את חייהם מתוך תפיסת עולם כביכול "רציונלית" המכחישה קיום של ישות שבעצם בן אנוש אינו מסוגל להגדיר אותה או להבין את מהותה.
לדורקינס כמו לכל אחד מאתנו אין יכולת לשפוט בנושא.
כשלמדתי בבית ספר תיכון היה המורה לתלמוד-רופא בתחילת דרכו. אחד התלמידים שאל כיצד מתיישבת האמונה הדתית שלו עם היותו חוקר/איש מדע.
תשובתו נחרטה בזכרוני הוא הגיב באופן הבא:ציפור ניזונה מפרי בלשלשת של הציפור נמצא זרע הפרי. הזרע הקטנטן גדל לעץ גדול מימדים. החוקרים בהחלט התקדמו בהבנת הדרך שבה הזרע נובט וגדל. אך התעלומה הגדולה אינה ה"איך" אלא המדוע. במילים אחרות מה היא המוטיבציה-המניע שמביא את הזרע או כל נברא ביקום להשתנות, להתפתח. לכך אין למדע תשובה.
המדע עוסק בכיצד-באיך אך אינו מסוגל לתת תשובה כל שהיא למדוע ללמה.
ריצ"רד ד' קובע שאלוהים הוא אשליה תפיסת עולמו מבוססת על תורות מדעיות-ריצר"ד ד' טועה ומטעה מיליוני בני אדם משום שבמוחו המוגבל-מוח אנושי מעז לקבוע בנושאים שאנוש כנברא לא מסוגל כלל לעסוק.
לשאלת המדוע אין ולא תהיה לו תשובה - יש להניח שעד שלא תהיה התגלות אלוהית. (בצניעות רבה אני מניח שההתגלות האלוהית היא בכל רגע נתון בכל מקום ביקום נמצאות "תביעת אצבעותיו".) בני אדם כנבראים אינם מסוגלים להבין את המהות הזו המכונה בפיהם "אלוהות". רצ'רד מתיימר לדעת ומכריז בספריו הנמכרים ומעורכים מאד (על ידי רבים בארץ ובעולם).
עוד הערה לסיום- ספר שכזה מביא לתפיסת עולם ניהליסטית -כפירה בקיום ערכים והתוצאות לכך ידועות.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
חיים על פי השכל

חיים על פי השכל

משה קרוי

ד"ר קרוי נחשב לאחד ההוגי הדעות הפופלרים בשנות ה-80. תורתו כוללנית מאד. ולמעשה מציגה עולם המבוסס על יחסים "רציונליים" בכל נושא.
למעשה כל קשר שבין אדם לבין סביבתו הוא מבחינתו "חוזה" של תן וכך.
על פי תפיסה זו עולם יהיה הוגן יותר אם בני אדם ידעו להגדיר את קשריהם ויפעלו על פי האינטרסים הפרטיים .
קרוי נעזר בעריכת ספרו בדן בן אמוץ שקיבל את תורתו. מענין לקריאה בעיקר שמקשרים למידע שיש על האיש עצמו תולדות חייו וסופו.... (מומלץ לעיין בערך "משה קרוי" בויקיפדיה).

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
פרפרי ארץ ישראל

פרפרי ארץ ישראל

יצחק איזנשטיין

יצחק אייזנשטיין היה מורה לטבע במיכללה ע"ש ילין בירושלים .מפעל חייו היה הגדרה (זיהוי) של פרפרי ארץ ישראל. היה לו אוסף גדול מאד של פרפרים שאותם היה משמר. היה מאד דייקן וקפדן. האלבום שהוציא מכיל תמונות ומגדיר של פרפרי ארץ ישראל.
לא ידוע לי על מומחה בתחום זה שהמשיך את פועלו. לכן למיטב ידיעתי האלבום הוא נכס בעל ערך לכל חובב טבע.
בנוסף הוציא שלושה אלבומים נוספים שנושאם פרפרים ורפרפים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
צופן העתיד

צופן העתיד

דוד פסיג

הספר כולל שש עשרה תחזיות בתחומי חברה, כלכלה, בטחון, בטווחים של עשר עד חמישים שנה. מתבסס על מודלים בנושאים שצוינו. הכותב אינו מתיימר לנבא אך פותח בפני הקורא שער לניתוח תהליכים בהווה ומשמעיות שיכולות להיות לתהליכים אלו בעתיד. גישתו מדעית לכן אינו מתיימר לנבא אלא להציע מתוך גישה ענינית אובייקטיבית במידת האפשר ניתוח תהליכים ומשמעותם
הספר נכתב בשנת 2008 כך שלמעשה ניתן לבדוק כבר עתה
בחלק מהנושאים את כיווני ההתפתחות.ולהשוות עם התחזיות.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
חדר

חדר

אמה דונהיו

לא נראה לי שספר העוסק בהתעללות בילד בן חמש ובאימו משובח ככל שיהיה ישמש אותי לבילוי זמני הפנוי!!!!

לפני 15 שנים•
הקמיע (ביתן, 2003)

הקמיע (ביתן, 2003)

אונורה דה בלזק

מי אני שאכתוב ביקורת על בלזק. אחד מגדולי הסופרים של צרפת , מגדולי הסופרים בכלל.
כדי להבין את האיש ואת כתביו מומלץ לקרא את אחת הביוגרפיות שנכתבו על האיש. ספור חיים מורכב מאד בתקופה שהשפיע ולמעשה משפיעה עד היום על מהלך חיינו. התקופה שלאחר המהפכה הצרפתית והאיש גר בפריז-כאשר זכרונות המהפכה ונפוליאון אחריה עדיין משאירים את רישומם.
אז ככה אומן כתיבה אדיר אבל היות שאופיו ואופי התקופה חייבו אותו לכתוב ספרים רבים בפרק זמן קצר יחסית אז הכתיבה היתה עבודתו למחייתו ומתגלים אי דיוקים בפרטים ומתגלים יצירה של דמויות סטריאוטיפיות. (גם היהודים לא אהודים עליו ובהחלט יוצר סטריאוטיפ של יהודי).אבל יחד עם זאת כמו שמוצרט כתב מוסיקה שמימית כך בלזק בתאוריו את נפש האדם, את המקומות, את תקופתו-הספרים אינם מתישנים ובזה ממדדת גדולת סופר. הוא חד ראיה מכיר היטב את תכונות בני האדם-תכונות שאינן משתנות. בספרו זה בעמודיו הראשונים מבקר גיבור הספר בחנות ובה מקבל את עור היחמור-בעל החנות קשיש אומר את דברו. מילותיו של האיש משאירים את הספר על שולחן הכתיבה שלי מזה שנים. ואני חוזר וקורא שורות אלו. כמו קטעים בספרו אבא גוריו שגם שם ההזדהות עם התבטאויות אנושיות מצביעה על גדולתו של הסופר למרות שהספרים מתורגמים , למרות שעברו שנים רבות מאז נכתבו כמו יין טוב טעמם רק הולך ומשביח. ככל שאני מתבגר יותר האיש לא זכה להגיע לגילי ההבנה שלו, יכולת התאור שלו ברמה גבוהה כמו מוצארט ובטהובן במוסיקה, כמו מיכאל אנג"לו בפיסול. מדובר בנכסי תרבות מהמעלה הראשונה. צר לי שנילמדים בבתי הספר-בני הנוער אינם מסוגלים בגילם להבין את עומק הכתיבה, גם עם מורים איכותיים קריאת כתביו דורשת בגרות אישית. סבלנות ונכונות להתמסרות.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•

ביקורות נוספות על "פגסוס"

פגסוס

פגסוס

אביגדור דגן

ספרים של אביגדור דגן הם כייף. הכתיבה שלו בהירה, עדינה, ענוגה ורומנטית משהו. ספריו הקודמים שקראתי "בינת השכוי" ו"השען מסמטת המזלות" היו ספרים שעוסקים בדמות מרכזית אחת וחודרים לעומקה, בסיפור זה דגן מאתגר את עצמו בסיפור שהוא כמעט אפי ומספר את קורותיה של משפחה ירושלמית במשך שלושה דורות.
המספר הוא הנכד, הדור השלישי, כשעיקר הסיפור סובב סביב הסבא מיכאל.

מדוע הסיפור נקרא פגסוס? פגסוס הוא שמו של צעצוע בצורת סוס נדנדה שרבים מאיתנו בדור הקודם זכו בילדותם לאחד כזה. את הסוס מקבל הסבא במתנה מחבר והוא הופך יד ימינו של הסב ובעצם מואנש והופך לשומר סודו של הסב. הנושאים הכי עמוקים המטרידים את הסב, נושאים אותם הוא לא יכול לחלוק אם אישתו והמשפחה הוא מספר לפגסוס ופגסוס לעיתים עונה לו ונותן לו עצות. פגסוס עובר בירושה מהסב לאבא איתן ומאוחר יותר לנכד מיכאל המספר.

הסיפור יפה מאוד וכתוב טוב ומציע לא מעט דרמות וטרגדיות שנופלות על המשפחה.
מספר פעמים במהלך הקריאה מצאתי עצמי מרחף במחוזות אחרים ולא מתרכז בסיפור, מבחינתי זה סימן שהסיפור לא הצליח לרתק אותי לכל אורכו ובכך חסרונו העיקרי.

ספר שאפתני ומהנה של דגן.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•משה
פגסוס

פגסוס

אביגדור דגן

אביגדור דגן ללא ספק היה כותב רגיש וחכם. כותב מליבו וממוחו ומקדים את הלב למוח.
ספר זה כמרבית ספריו מרגש מאד. זהו למעשה תאור סביב סוס עץ שנשאר במשפחה ו"חווה" את חוויות החיים שעוברות על שלושה דורות במשפחה זו.
סוס עץ מרגש משום שהוא צעצוע שעליו רוכבים ילדי המשפחה, אותו סוס מאפשר למבוגרים לחשוב ולהזכר בילדים שבגרו בינתיים לגורלם.
ישנה שמחה, אהבה, וגם עצב רב. ותחושה אופטימית למרות הכל.
אהבתי מאד וממליץ לקריאה.
מובטח לקורא ספר מאד אנושי, מאד חם.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיכאל
פגסוס

פגסוס

אביגדור דגן

ספר נפלא של סןפר נפלא, מי שעוקב אחרי הביקורות שלי יודע שאני ביקורתי, הסופר אביגדור דגן, ראשית אדם נבון, שנית כותב כדי שיקראו ויבינו מה כותב-לא נדרשות פרשנויות ואין בכוונתי לפרש. האיש הצליח להביא פיסת חיים מלב אל לב. שפה קריאה, תבונה, אהבת הזולת. תום לב.
תאור קורות משפחה על הטוב ועל הרע (הרע ברחמים), האכותב נפטר לא מזמן וצר לי על כך . לדעתי כל כתביו ראויים לא פחות מכתבי סופרים דגולים.
לעניות דעתי יש להם הרבה מה ללמוד ממנו בעיקר בצניעות ובאהבת הזולת, ממליץ לעשות כל מאמץ כדי לקרא, הקורא ללא ספק יבין את חוות דעתי.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נעם
פגסוס

פגסוס

אביגדור דגן

ספר טוב מאוד, סיפור של שלושה דורות שמסופר מנקודת מבטו של הנכד. הספר נוגע בתחושות עדינות של הקיום האנושי, ומתמודד בצורה בוגרת בשאלות הקשות שכל אדם שואל את עצמו לא פעם. למה ארבעה כוכבים ולא חמשה? יש לי קצת בעיה עם הספר משום שכל הדמויות מוצגות באופן שהאהבה בחייהם מושלמת וחסרת התמודדות (פרט לאפיזודה חולפת אחת).

לפני 16 שנים•
★★★★★
•יוסף
דירוג
4.0
לפני 16 שנים

“ספר טוב מאוד, סיפור של שלושה דורות שמסופר מנקודת מבטו של הנכד. הספר נוגע בתחושות עדינות של הקיום האנ”

5/5
ביקורות על פגסוס
הבאה
אין ביקורת הבאה