מרדף הכבשההרוקי מורקמי0הספר נותן הרגשה כאילו הסופר איבד עיניין באמצע, או שאני פשוט לא הבנתי את הרעיון מאחרי העלילה הלא-כל-כך מרתקת.
משחק מסוכן (מהדורת כיס)הרלן קובן0היה נחמד. יותר מידי אנשים שהקשו על הקריאה בפרקים הראשונים בספר. ההמשך המיידי-מכת מחץ הרבה יותר יפה:)
המצחיקה עם העגיליםיעל רוזמן0קראתי בו לראשונה לפני 4 שנים.. משהו בספר הזה גרם לי לחזור ולקרואו כל פעם מחדש...
אשתו של הנוסע בזמןאודרי ניפנגר2אני יותר מתחברת לספרים ריאלים. והספר הזה, עם כל המדע בידיוני שבו-כובש. אפילו בכיתי באחד הקטעים[אוווווווווווו] אחד הספרים האהובים עלי..ללא ספק.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון1סייתי לקרוא את הסר הזה בשבוע. אין, אין דברים כאלו. ספר לא רגיל שמשאיר טעם של עוד.
ההסכםג'ודי פיקו7כריס ואמילי נולדו באותו זמן. הוריהם הם שכנים שביניהם ידידות עמוקה. רק טבעי שהילדים יהפכו לנשמות תאומות בילדותם והחל מגיל 13 תפרח ביניהם אהבת אמת. כריס הוא אלוף בי הספר בשחיית פרפר ותלמיד מחונן. אמילי בעלת כשרון יוצא דופן בציור וגם היא תלמידה מצטיינת. ואז כששניהם עומדים לסיים את התיכון ולעבור לקול'ג - אמילי אף נרשמת לסורבון -, נמצא כריס פצוע, ואמילי פצואה קשה כשכדור אקדח עובר מנקב את ראשה, ומתה זמן קצר אחר כך בבית החולים. כך פותחת ג'ודי פיקו את ספרה ע"י הטלת פצצה שהופכת לסגה משפטית ( גם זה כהרגלה של ג'ודי פיקו ). את הספרים של ג'ודי פיקו החלטתי להפסיק לקרוא אחרי הספר השלישי, כשהבנתי שהיא סופרת סדרתית - אולי זה עושה הרבה כסף - וגם לכל הספרים תפנית דומה מאד. פשוט מצאתי את הספר בספריה הקהילתית בעוד השרון, והחלטתי לתת עוד צ'אנס. למרות כל ההסתייגויות,לא התאכזבתי, איכות הכתיבה מעולה, והסיום כמקובל אצל הסופרת מרגש מאד ( אם כי נראה לי שלא דומה למה שקורה בבית משפט פלילי במציאות). בגלל שנהניתי באמת נתתי את הציון 5.
ההסכםג'ודי פיקו2עוד ספר מופלא של ג'ודי פיקו .. קשה היה לי לשים את הספר בצד,וזה בדיוק מה שאני מחפשת בספרים. ספר סוחף,מרגש ועצוב ... ממליצה בחום !
ההסכםג'ודי פיקו17החיים בתקופתנו מזמנים לנו שלל דילמות מוסריות. זה האזור בו ג'ודי פיקו כורה את העלילות לספריה. הספר הזה היה השני שתורגם לעברית מספריה, השני שלה שקראתי וגם האחרון. ולא בגלל שהנושא אינו מעניין, או שכתיבתה רעה. הספר שיצא לאור בארה"ב ב 1998 עוסק במיגוון נושאים: אנשי הפרברים, גיל ההתבגרות, אהבה, יחסי הורים - ילדים, התאבדויות בין מתבגרים וגם מעט התעללות מינית בילדים. הסופרת מנסה "לתפוס מרובה" ולעסוק בכל הנושאים, התוצאה - שטחית ולא מאפשרת הזדהות עם הדמויות: אישיות המשתתפים בדרמה סטיריאוטיפית: אב אחד הוא וטרינר יהודי ואדם חם, אב שני הוא רופא עיניים תוצר של החברה הבוסטונית האריסטוקראטית וכמובן קר. אם אחת היא עכברית, אפרורית, (ספרנית!) וגם צדקנית. אם אחרת היא חמה וסוערת ומוכנה להקריב עצמה לטובת בנה. גם דמויות הגיבורים שטוחות והתקשיתי להבין את מניעיהם. ואתם ודאי שואלים - על מה נזעקתי? ספרים רבים חוטאים בשטחיות, בבניית דמויות לא משכנעת, בכתיבה פופולרית. מה שהפריע לי היתה ההרגשה, שהסופרת בוחרת את הנושאים לפי מידת הצהבהבות והמשיכה של קוראים אליהם, וזה לא שונה מהמניפולציות שעושה עיתונות צהובה, וגם עמוק כמוה.
ההסכםג'ודי פיקו9ספר טוב! כמה רחוק אפשר ללכת למען האהבה שלך? איך אפשדר לפגוע בבן אדם היקר לך מכל??? ואיך אמורים להתמודד עם זה אחר כך??? ת'אמת הסיפור מזעזע, כואב, מרגש, וגם מפתיע. אי אפשר לקרוא אותו ולהשאר אדישים. קצת התאכזבתי שהוא לא התעורר מאיזה חלום או משהו וכל זה לא קרה. אני מאוד אוהבת את הכתיבה של ג'ודי פיקו, למרות שלפעמים מרגיש לי שזה קצת נמרח. בשורה התחתונה אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר הזה. לא תצטערו!
ההסכםג'ודי פיקו7ג'ודי פיקו מעלה בספריה דילמות מוסריות וחברתיות שונות. בספר זה על רקע טרגדיה רומנטית מוצאים עצמם בני משפחת הארט בסיטואציה בה מואשם בנם ברצח. הסיפור זורם ומעניין לקריאה. עם זאת, בקריאה של ספר עם סיטואציה מקבילה פחות או יותר, -"להגן על ג'ייקוב" נהנתי יותר בגלל שהדילמות והחידוד של הסיטואציה היה טוב וחריף יותר כמו גם הסוף. אולי דווקא סגנון הכתיבה בספר זה זורם יותר. תהנו!
ההסכםג'ודי פיקו5זה ספר ראשון שאני קוראת של הסופרת מאוד מרתק אהבה יכולה להיות אכזרית שזה על בסיס דביק במיוחד בגיל העשרה ספר מומלץ ;-)
ההסכםג'ודי פיקו5בשנה האחרונה יצא לי לראות די הרבה פרקים של csi miami. הסדרה, שבעברית שמה "זירת הפשע", עוקבת אחרי צוות חוקרים מבריקים ופוטוגניים במיוחד, כשהם פותרים מקרי רצח ותעלומות שונות, בדרך כלל תוך שילוב עבודת שטח ובדיקות מעבדה. את הצוות מוביל החוקר הוראשיו קיין, ג'ינג'י חכם, שלעולם לא תתפסו בלי משקפי שמש או תסריטאי צמוד. אלא שבשונה ממשקפי השמש המלבניים שלעולם לא יוצאים מהאופנה, את התסריטאי לא תראו על המסך. אתם תרגישו בו. איך? כל סצנה של הוראשיו, כמעט, מסתיימת במשפט מחץ קטלני. אף על פי שהיא לא חוקרת משטרה, גם ג'ודי פיקו חובבת משפטי מחץ. כל דמות בספר פוצחת לפחות פעם אחת בנאום מרגש ומלא תובנות מהחיים, או מסיימת פסקה בדרמטיות. שני הדברים מתוסרטים ולא אמינים. אם רצית להיות תסריטאית, ג'ודי, אני ממליצה לך להצטרף לצוות הכותבים של csi, אבל בספרים אני מעדיפה אנשים שלא מושלמים, רצוי שגם מדברים כמו אנשים. יש לנו כאן עלילת ג'ודי פיקו קלאסית ומעניינת, מרגשת וסוחפת. מספר לספר אני יותר משתכנעת שלהיות עורך דין זה מקצוע מעולה, כי לפחות פעם בספר הם נושאים מונולוג בפני חבר המושבעים שלא היה מבייש פוליטיקאי דמגוג במיוחד או שחקן הוליוודי בשיא תפארתו. עורכי הדין של פיקו גם מאוד מניפולטיביים. אבל אני לא יודעת איך זה להיות עורך דין במציאות. בסך הכל, הספר הזה מאוד ריגש אותי, אבל הוא נוסחתי מדי, מתוסרט מדי ולוקה בקיטשיות יתר. אני ממליצה לקרוא אותו בתור ספר היכרות עם פיקו, אני חושבת שהוא קרוב יותר לכולנו מאשר "שומרת אחותי" וגם נוח יותר לקריאה. תיהנו.
ההסכםג'ודי פיקו4גמרתי עכשיו לקרוא את הספר. הוא רע מאוד מבחינת המסר שהוא מעביר. כל מי שיודע על מישהו שהוא אובדני חייב לדאוג שיטפלו בו. ובשום אופן לא להגרר כביכול לעזור לו לעשות את זה בגלל שהוא אוהב אותו. כמו שמסופר בעלילה. אני אוהבת לקרוא את גודי פיקו ואני חייבת לומר שהייתי המומה ממש מהמסר השלילי של הספר.
ההסכםג'ודי פיקו4לדעתי הסיפור היה משעממם,בקטעים מסויימים לא אמין ומנסה לסחוט דמעות. ג'ודי פיקו ניסתה ליכתוב ולהכניס כ"כ הרבה נושאים לתוך הסיפור,כפי שכבר כמה ביקורות ציינו,עד שהסיפור שלה נהפך ללא אחיד וגרם לי לא לחבב או לדאוג לדמויות שבסיפור. זהירות עלול להכיל ספויילרים אמילי הייתה הדמות הכי לא אהובה עליי בסיפור.בעיניי היא פשוט אנוכית. נכון,ההתעללות ההיא שהאיש המוזר בסיפור שיבש לה אולי את צורת החשיבה שלה בנוגע לכל מיניי דברים,אבל אני לא הבנתי למה היא לא סיפרה לכריס על זה.אולי היא פחדה שיאשימו אותה במה שקרה לה.בעייני ג'ודי פיקו לא הצליחה כ"כ להעביר את המניעים של אמילי כ"כ טוב,אלא בצורה דיי שיטחית.היא לפחות הייתה צריכה,לדעתי,להשאיר מכתב שיהיה כתוב בו למה היא הרגה את עצמה ולא להשאיר את קרוביה בבילבול מוחלט. אבל שיא האנוכיות שלה(אמילי)היה כשהיא ביקשה מכריס להרוג אותה! כשהיא ביקשה ממנו לעשות את זה,היא העבירה בי תחושת סלידה עמוקה יותר כלפיי אמילי.זה הוכיח לי שפשוט לא היה לה אכפת לה מכריס.יכול להיות והיא לא חשבה על זה עד הסוף,אבל זה פשוט לא מצדיק את הבקשה שלה.חוץ מזה שלהרוג את אמילי מסכן את כריס בכך שהוא ישלח לכלא וייהרוס לו את העתיד,זה גם לא מוסרי,לא חברי מצידה ואפילו אגואיסטי. כריס היה בסדר.חיבבתי אותו,אבל הקטעים שהוא לוחץ טיפה על אמילי לעשות איתו סקס ממש עיצבנו,וכשהוא בסוף מחליט להרוג את אמילי רק כי היא ביקשה.אני חשבתי שכריס היה צריך לספר להורים של אמילי שיש לה נטיות אובדניות ואז היה אפשר לטפל בזה.מי יודע,אולי היא גם בסוף הייתה מספרת להורים שלה ולכריס מה שקרה לה. אבל הוא היה דמות נחמדה יותר מאמילי. ההורים של כריס ושל אמילי היו חד מימדים,ולא כ"כ מעניינים. אני אישית פחות ממליצה על הספר,מפני שהוא מציג דמויות שטוחות עם מניעים שטוחים(או שצורת ההגשה של המניעים היא שהופכת את מניעיי הדמויות לכ"כ שטוחים) וסוף לא כ"כ אמין.