מרדף הכבשההרוקי מורקמי0הספר נותן הרגשה כאילו הסופר איבד עיניין באמצע, או שאני פשוט לא הבנתי את הרעיון מאחרי העלילה הלא-כל-כך מרתקת.
משחק מסוכן (מהדורת כיס)הרלן קובן0היה נחמד. יותר מידי אנשים שהקשו על הקריאה בפרקים הראשונים בספר. ההמשך המיידי-מכת מחץ הרבה יותר יפה:)
המצחיקה עם העגיליםיעל רוזמן0קראתי בו לראשונה לפני 4 שנים.. משהו בספר הזה גרם לי לחזור ולקרואו כל פעם מחדש...
אשתו של הנוסע בזמןאודרי ניפנגר2אני יותר מתחברת לספרים ריאלים. והספר הזה, עם כל המדע בידיוני שבו-כובש. אפילו בכיתי באחד הקטעים[אוווווווווווו] אחד הספרים האהובים עלי..ללא ספק.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון1סייתי לקרוא את הסר הזה בשבוע. אין, אין דברים כאלו. ספר לא רגיל שמשאיר טעם של עוד.
סופה בין הדקליםסמי מיכאל3תיאור התקופה האחרונה של קהילת יהודי עיראק דרך עיניים של נער מתבגר. מאורעות ה"פרהוד", התפרקות המשפחה, תקופת השלטון הלא יציבה והרגשות והמאווים הגלויים והכמוסים של הדמויות בשכונה היהודית המביטה לעתיד בחשש, כתובים בלשון יפה לבני הנעורים.
סופה בין הדקליםסמי מיכאל3קראתי ממש מזמן, אני זוכרת שנהניתי מאוד מאוד מהספר, ושמחתי שיצא לי לקרוא גם על הפרעות שעברו יהודי עירק, מפני שלרוב שומטים במערכת החינוך את החלק הזה שבהסטורית העם היהודי (ושמים דגש בעיקר על השואה ויהודי אירופה)
סופה בין הדקליםסמי מיכאל3את 'סופה בין הדקלים' קראתי בכיתה ז' בפעם הראשונה. וגם בפעם השנייה, וגם בשלישית, וגם... בעצם, במשך כל שנת הבת-מצווה שלי, (נא להגות 'בת מצווה' כמו שאומרים בשכונה), כיכב הספר הזה באופן אקסקלוסיבי בגרדרובת הקריאה שלי. שנה שלמה קראתי בו חזור וקרוא, ובכל פעם חוויתי מחדש. בכל פעם נהניתי מחדש, בכל פעם נבהלתי מחדש, בכל פעם חששתי מחדש לעתידו של הגיבור, התאהבתי איתו מחדש, עברתי איתו באמפתיה גמורה את כל מסכת חייו רצופת הקשיים שוב ושוב ושוב. אפילו למחנה הקיץ של הצופים לקחתי אותו איתי והייתי נרדמת איתו ועם פנס בשק השינה, מחוברת לאדמה.
סופה בין הדקליםסמי מיכאל0ספר יפה שמתאר את התקופה בבגדאד ואת היחס שאליו זכו היהודים.ספר שהעשיר לי את הידע.