ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 31 במאי, 2009
ע"י שירית
ע"י שירית
ספר טוב.
סיגנון הכתיבה מזכיר מאוד את הספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" - ספר מאת מארק האדון.
אדון,כאילו נכנס לראשו של הילד החריג וכמו דיבר מתוכו.
דבר שהעצים את הספר מאוד.
בספר כביסה,סוזן אדם מספרת על טראומה בחיה של אילדיקו ,מטרנסילבניה,כשהיתה בת 5 ליפני שעלתה לארץ עם הוריה ניצולי השואה ואחותה ואיך הטראומה משפיעה על חיה .
סוזן אדם הטיבה לכתוב,בספר ביכורים זה, את חוית הטראומה מתוך עיניה של ילדה בת חמש בצורה מעוררת התפעלות.
בתור הורה לילדים בגילאים אילה,זו היתה חויה מענינת "להיכנס" לראש של ילד וליראות איך אולי נירשמים ארועים בזיכרון ואיך הילד בוחר להתמודד.
אני לקחתי מהספר לאו דווקא את הפן העלילתי המותח,כביכול,(הספר אכן קולח נקרא כמו ספר מתח וכ'ו)
יותר עינינה אותי העלילה של הילדה,דור שני לשואה, הבוחרת לא לעשות שום פעילות אקטיבית אל מול המצוקה שבה היא שרויה מלבד לנחם עצמה ב-מה שהיה היה...
מאוד דומה להתמודדות הוריה עם השואה,גם שם איש לא סיפר מה היה כי...מה שהיה היה וצריך לשדר אופטימיות,יש להסתכל קדימה.
בתור הורה הספר חיזק אצלי את ההבנה שיש לעודד בדרכים יצירתיות ילדים כדי לדבר!!
לפקוח עינים ולראות היכן הם כן "מדברים" אולי דרך ציור...
לא להרדם בשמירה כשיש ילד שהוא שתקן,מופנם לא מזיק....זה יכול לתעתע.
לסיכום סוזן אדם היא סופרת שכדאי לקרוא את ספריה
זהו סיפרה הראשון,לדעתי סיפרה "אמא של ג'ניס"
טוב יותר.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
