ספר עם כל המאפיינים של הספרות היפנית המוקדמת. הספר יצא לאור לראשונה ב-1961. קאוובטה הוא היפני הראשון והאסיאתי השלישי (אחרי רבינדרנת טאגור וש"י עגנון) שזכה בפרס נובל לספרות (1968).
רעיון לסיפור כזה יכול לצאת רק מיפני, בקיוטו יש מקום בו זקנים זוכים להעביר לילה במחיצת יפהפיות צעירות, מה מיוחד? היפהפיות מורדמות עד אובדן חושים והגברים יכולים לשכב לצידן, להתבונן בהן, לגעת בהן, לדבר איתן ומבלי שהן מודעות למצבן. המקום מהווה מקום משיכה לזקנים שאונם כבר לא בצידם, אך עדיין משתוקקים להנות מהיופי הנשי.
אגוצ'י הזקן הוא אחד כזה והסיפור מלווה אותו כשהוא מבקר מספר פעמים במקום מיוחד זה. בית הארחה זה מספק גם לזקנים כדורי שינה שיוכלו לישון לצד היפהפיות הנמות. הסיפור מתאר את שמתחולל בראשו של אגוצ'י. לעיתים ריאליסטי מאוד ומתאר מה אגוצ'י חושב על היפהפיות הנמות, מה הוא עושה להן, מה היה רוצה לעשות להן וכדומה. לעיתים הנערות מזכירות לאגוצ'י את עברו ואנחנו מקבלים מספר זיכרונות מעברו. לעיתים כשאגוצ'י משתמש בכדורי השינה הסיפור הופך לדמיוני והפנטזיות של אגוצ'י נחשפות.
אהבתי מאוד שהסיפור עובר מההווה, לעבר, מחשבות לעתיד וגם נכנס לעולם הפנטזיה. לאגוצ'י כמו לרובנו הרבה פנטזיות, חלומות ושאיפות, מצד אחד הוא מוצג כאדם מאוד עדין ורגיש ומצד שני כשמדובר בדמיונו או בחלומותיו מחשבותיו הופכות נועזות יותר ולעיתים אכזריות.
ספר קצר שיש בו הרבה.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



