ביקורת ספרותית על כתר זמני מאת יהונתן גפן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 ביולי, 2025
ע"י yaelhar


#
לא הצלחתי להמשיך לקרוא אותו. לא כי הוא לא טוב - הוא בהחלט טוב. לא כי הוא משעמם. הוא בכלל לא משעמם. כי לא הצלחתי להתמודד עם המועקה שהוא גרם לי בתיאוריו.

סיפור דיסטופי, שיצא לאור בשנת 2013 ונכתב על שנת 2017. כלומר - עתיד קרוב. (כלומר עבר קרוב...) מתי הוא עיתונאי לשעבר. בעבר דיווח על כל מיני אסונות, בהווה אסור לדווח (הדיווחים מגיעים לידי אויבינו ומשרתים אותם). המשטרה מטפלת בכל מי שמותח ביקורת על המשטר, ולא חולמת אפילו לשמור על אזרחים, שחשופים למעשי בריונות על בסיס יומיומי. אזרחים מושתקים בשם הפטריוטיות, ונקראים לחקירות במשטרה על מה שהם כתבו או אמרו. אזרחים אינם יוצאים לרחוב בשעות החשיכה - מסוכן מדי. צה"ל פורק - המון סרבנים סירבו לשרת בו - ובמקומו הוקם לז"ל - ליגיון זרים לאומי שהורכב מכל מיני ארחי-פרחי ופושעים מרחבי העולם. גם ליגיון הזרים הזה מסוכן לאזרחים, ש"תורמים" לו מוצרים כדי לא להיפגע על ידי הפלוגות החמושות שלו. הים מזוהם ודגים מתים מרפדים את החוף... הבנתם את האווירה.

פשוט לא הצלחתי להתגבר על המועקה והצער. אשמור את הספר לזמנים אחרים, אולי אוכל לקרוא אותו בשלוות נפש.



0
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, מירה.
קלעת בול.
Mira (לפני חודש)
מבינה לרוחך, אני באמצע שלו, כאילו גפן ראה את הנולד,
אני עצרתי בגלל המצב שאנו נמצאים עכשיו ופשוט הרגשתי שאני מקדימה את המצב בעוד שנה.שנתיים ולא יכולתי להמשיך.
אני אחזור אליו, ושוב מבינה לרוחך.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
יעל, אני מניח שמפגש עם המשטרה שהיא במהותה גוף של הפעלת כוח שגם מגזים לפעמים(לא מצדיק) הוא לא נעים.על כך יעידו אנשים שחוו זאת מכל המגזרים. במיוחד אם אדם בכל גיל שהוא, התנהג באלימות קשה, תקף מינית שוטרת מול המצלמות, ירה זיקוקים על בית מגורים, החזיק נשק לא חוקי בביתו(אגב בכל המקרים האלה ועוד אינספור אחרים איכשהו הדבר לא נגמר בענישה משמעותית להבדיל).
אני חושב שלא צריך להיות מקום לאלימות בחברה שלנו. גם זריקת חול על שר ששונאים אותו היא לדעתי אקט תוקפני שלא יכל היה להישאר בלי מענה.מה גם שייתכן ולא היה מסתיים בכך.אני יודע שאדם שזרק על שופט נעל ישב זמן ארוך בכלא, למיטב הבנתי במקרה שהזכרת זה לא הסתיים במשהו דומה.
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אני מניחה שלהכניס מישהו למרתף על "הדלפה" זניחה, כדבריך, חמור בעיניך פי כמה מלהכניס מישהי למעצר בנוה-תרצה על זריקת חול. או לחקור מישהי במשטרה בעירום(!) על הימצאות באיזור הפגנה. או חניקת בן 74 על ידי שוטר, הצלפת מפגינה במושכות של סוס, דריסת מפגינים במכונית, או הזמנת אנשים לחקירה משטרתית הכוללת שאלות על עמדותיהם הפוליטיות (ללא אשמה ברקע, סתם חקירה, כן?) באותו זמן פניות למשטרה על פשעים - גניבות, התפרצויות, אלימות, לא נענות. בקיצור - אכן דיכאון. לכל אחד זווית הדיכאון שלו. יש מספיק דיכאון לכולם.
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, בר.
מבינה אותך, כמובן. גם היום אני מוכנה לקרוא ספר מדכדך, בתנאי שהוא יהיה רחוק ממה שקורה באמת.
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, דן.
yaelhar (לפני חודש)
תודה רבה, עומר.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
אכן מאוד מדכא ואפילו יש נקודות משיקות לתקופתנו כמו שאת אומרת. אנשים שלקחו את החוק לידיים, למרות שלא נבחרו על ידי אף אחד וחושבים שהם בני אלים. מחליטים בשרירותיות מי לדין ומי למלכות... למי מותר ולמי אסור. מכניסים למרתפים חשוכים מישהו על "הדלפה" זניחה בזמן שאנשי שלומם כל יום מדליפים מידע רגיש ו"אירועי" פייק קשים גם לעיתונות זרה שבאמת פוגעים בביטחון המדינה והאזרחים, אך זוכים לחסינות מוחלטת...
מחבקים ופותרים בהינף יד "עיתונאים" עבריינים שמלקקים למי שצריך, המתקיפים נשים ומשאירים להם סימנים על הגוף כשזה מצולם ועושים דמוניזציה לאותן נשים... באמת עולם הפוך...
מסיתים לשנאה ורצח,משתוללים באלימות, אך טוענים שהם חיים תחת דיקטטורה ומנסים לסתום את הפה למי שחושב אחרת. וזה ממשיך עוד ועוד ועוד...באמת מתחבר לרגשותייך.
בר (לפני חודש)
סקירה נהדרת. מאוד התחברתי לתחושותייך.
גם אני קוראת עכשיו ספר שיוצר אצלי מועקה בגלל הנושא הכבד שלו והייתה בי המלחמה הפנימית האם להפסיק או להמשיך.
בסוף הסקרנות גברה עליי ואני כמעט בסופו אבל בהחלט צריך להיות במצב רוח מאוד מסוים כדי לקרוא ספרים כאלה.
דן סתיו (לפני חודש)
YAELHAR סקירה מרשימה מאד. תודה!
עומר ציוני (לפני חודש)
אני כל כך מבין אותך ומזהה עם רגשותייך...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ