ביקורת ספרותית על השכן שלך רוצח מאת מוטי וקנין
ספר טוב

---

בספר הזה יש יותר גופות מעמודים. בעצם, תלוי איך סופרים. בכל מקרה, זו תחרות ממש צמודה.
חוששני שבמשפט הזה רצחתי את כל הסקירה, כי מהפרט הקטן הזה אפשר כבר ללמוד לא מעט על הספר. אבל אחד הדברים המעניינים שלמדתי מהספר הוא, שדברים יכולים להיות מונחים מול עינינו, ולא נראה אותם - גם אם אנחנו חוקרים ותיקים. אז אל תלכו לשום מקום...

הספר מלא בתיאורים מדויקים ואינו חוסך בפרטים, יש שם תאריכים ושמות לרוב, ומקרים על גבי מקרים. יש שם ים של ידע על שישה רוצחים סדרתיים שנבחרו ע"י המחבר בקפידה.
הסופר מראה לנו פעם אחר פעם איך הם נטמעו בסביבה בלי שאף אחד יחשוד שבד"ר ג'אקיל החביב מסתתר לו מיסטר הייד שטני ומרושע. ומכאן גם נגזר שמו של הספר "השכן שלך רוצח". כן, זה יכול להיות השכן החביב שניהלת אתו אתמול סמול טוק כייפי, ואחר כך קינאת בו בינך לבין עצמך על חיי המשפחה הנהדרים שלו.

זה השלב להזהיר: הספר (וגם הסקירה) כוללים תיאורים מפורטים, ונוגעים בנושאים קשוחים.

ניתן ללמוד הרבה מאוד דברים מקריאת הספר, על הטבע האנושי, על חוסר הצדק כלפי מוחלשי החברה, על זלזול תמוה שלפעמים קשה לעכל, ועל טיבם של יצרים חייתיים ואפלים שאנחנו מעדיפים לחשוב שאינם קשורים אלינו כלל.
לא חושב שאפשר לקבוע במסמרות דברים כאלו מקריאה באסופה כזו, מושקעת ככל שתהיה, אבל התמונה שמצטיירת מהספר הזה היא, שבכל פרשיית רצח סדרתי - תמיד משולבים גם יצרים מיניים עזים.

בלעתי את הספר בסופ"ש אחד, כך שהוא ממש לא משעמם. אבל אני חושב שהספר הזה יכול להיות בסיס לסדרת ספרים עבי כרס, וגם היה הרבה יותר טוב כך. חסרה לי בו עלילתיות, חסרה לי נשמה בדמויות ובקשר של הסיפורים זה לזה.
אני לא מבקש תיאור מדויק של רחש התפצפצות העלים ואיוושת האילן במנוסת הקרבן, אני גם לא מחפש תיאור מפורט של אנחות העונג של האם שאותן שמע הרוצח הסדרתי בילדותו. אני כן רוצה לקבל קצת יותר מהתחושות שהם חשו באותו רגע, ואיך זה השליך על השתלשלות העניינים אחר כך.
רציתי להיות זבוב על קיר לבו של רוצח סדרתי, לראות את הזוועות מבעד לעדשות משקפיו, אבל לזה לא הגעתי.
#התקבל_לסקירה

» ביקורות נוספות של avreiml
» ביקורות נוספות על השכן שלך רוצח