אחד מהזיכרונות הראשונים שלי הוא מגיל ארבע. אני ואבא הולכים יד ביד על מדרכות הקיבוץ. שאלתי אותו, יש אלוהים? כן, הוא ענה בפשטות. ואחרי שמתים, יש עולם הבא? שוב, כן. אבא שלי, בבגדי עבודה כחולים, בפלדיום חומות ובידיים מסוקסות, קיבוצניק אהוב, לא נתן לי שבת, או כשרות, כיפור, או תפילה, אבל במילה אחת העניק לי אמונה.
(מתוך הספר)

הספר "כמו שהייתי אז" הוא סיפור מסע רעיוני, נפשי ואמוני. בגיל עשרים החליטה גליה, קיבוצניקית שמאלנית ודעתנית, לחזור בתשובה. לאורך הספר חוזרת גליה אל רגעי מפתח בתהליך, שעיצבו את תפיסת עולמה ואת דרכה. דרכם של החוזרים בתשובה אינה סלולה, ומלאה אתגרים ומהמורות. התמודדויות עם העולם הישן שאינו מצליח להבין, התמודדויות עם העולם החדש שאינו מקבל בברכה את החוזרים בתשובה. הספר נוגע בשאלות של זרות וקבלה, משמעות ואמונה.

שם הספר
בת הדיין