דרך הבשר של עוז גולד לקח אותי למסע מרתק ואפל במחוזות שלא הכרתי.
אקדים שהספר והסקירה מלאי טריגרים בנושאי מיניות, הומוסקסואליות, זנות, סמים ואובדנות.
המחבר לוקח אותנו אל צידו האחר של מתרס החיים, ומציג דמות שיש לה הכל בחייה ואין לה כלום: אדם שהתעסוקה והפרנסה שלו נמצאים ברמה הגבוהה של הסקאלה, לא אחד שיעבוד בעבודות פשוטות וסתמיות, בעל יכולות אישיות נדירות, אבל בה בעת גם עם אופי בעייתי, שגורם לו לבחור במסלול חיים מפתיע לחלוטין.
עוז מספר בפרוטרוט על חיי זנות וסחר בסמים. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, וגם עוז גולד לא ממש בוחל בהם.
בעצם, במקרה הזה לכנות אותם "הפרטים הקטנים" עלול להעליב, ואני ממש לא מתכוון להעליב אף אחד (בפרט אם אני חושש שמא יז**נו אותי על זה).
הפירוט המדוקדק ביומן הזנות, עלול להקשות על חלק מהקוראים. יש כאלו שלא יוכלו לגשת בכלל לספר, ויש כאלו שיצטרכו לנשום אוויר נקי מפעם לפעם.
בסופו של דבר - הספר הוא יומן אישי סוער של אדם שעסק בדברים שנמצאים בשולי החברה, כאלו שמקובל להתייחס אליהם כאל "נפילה", שהעיסוק בהם מגיע מתוך אילוץ. עוז בא להראות את התשוקה שלו לחיים האלו, את ההנאה שלו מהעיסוקים האלו.
מטבע הדברים, הספר רצוף במונחים משפת העולמות שעליהן הוא מספר.
חלק מהמונחים הוא מסביר, אבל עדיין היו דברים לא מעטים מהז'רגון שלא הבנתי. בכל מקרה, לרוב, זה לא ממש הפריע לרצף הקריאה.
מבנה הספר נראה בהתחלה כאילו הוא הולך לאיזו תעלומה בלשית, שהיא אמורה להיות מוקד העניין, אבל מהר מאוד היא נעלמת ונשארת רק כאיזו מעטפת שהייתה אמורה לגרות את בלוטות הסקרנות.
הגהה נוספת לא הייתה מזיקה לשגיאות שהשתרבבו ומפריעות לבעלי עיניים דקדקניות.
הספר מוליך אותנו במסלול של זנות, סמים, אובדנות ואובדן.
הבנתי שיש גם חלק ב', מעניין מה מצפה לנו שם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
