קודם כל וידוי: אני מודה שלא הבנתי את רוב החלקים של הספר שקראתי אותם.
הספר מחייב אותך להיות מתמטיקאי או פיזקאי או חנון או לפחות חכם. התקשיתי מאוד להבין את הרעיונות שהם כנראה גדולים ומבריקים כמו המחבר -דאגלס ריצ'רד הופשטדטר. הנ"ל חוקר של קוגניציה, ופיזיקה ומחקרו מתמקד בתודעה, חשיבה ויצירתיות.
אז הינה הודיתי ויש עוד כמה ספרים שאני מודה שאני לא מצליח לחדור אותם (כתבי אפלטון ויוליסס למשל). אז מה בכל זאת אני יכול לומר? גם בלי שפתרתי את התרגילים הקשים של המחבר, קיבלתי הצצה לחשיבה יסודית, שיטתית ומעניינת של אדם שיודע הרבה (בטח יותר ממני).
לב הספר הזה הוא לולאות מוזרות המייצגות את הפעילויות בתוך המוח שלנו שהופכות לתודעה. הספר משתמש באמנות ומוזיקה, בשילוב עם מתמטיקה ומחשוב, כדי להמחיש את הלולאות הללו. שמיוצגות על ידי יצירותיהם של המתמטיקאי קורט גדל, האמן מוריץ אשר והמוזיקאי באך. היצירות של אשר משומשות כדי להציג ויזואלית של כל הבלבול הזה (תמונות של מדרגות שעולות ועולות ובכל זאת נפגשות בסוף למשל או ללואת מביוס שהנמלים הולכות עליה לאין סוף)
כמו גם היצירה "מנחה (קורבן) המוזיקלית" של באך שהיו חידות שניתנו למלך פרידריך הגדול בצורה של קנונים ופוגות.
הדוגמאות הנל ברמות שונות עוזרים להמחיש את מאפייני התודעה. בכוונה לא התייחסתי למשפט אי השלמות של גדל כי אותו התקשיתי להבין.... הספר נע בין פרקים ודיאלוגים. הדיאלוג הוא בין אכילס לצב בהשראת "מה אמר הצב לאכילס" של לואיס קרול, שבתורו נוצר בהשראת הדיאלוג של זנון בין אכילס לצב. מטרת הדיאלוג היא להציג רעיון בפשטות לפני שהוא מומחש רשמית בפרק הבא. הספר מציג דרכים שונות להסבר על מערכות ורמות שיוצרות את הלולאות האינסופיות הללו.
רקורסיה היא מונח שחוזר הרבה בספר. ההסבר הפשוט ביותר לרקורסיה יהיה הדימוי החזותי של בובות Maruscha הרוסיות, שבהן פריט מקונן בתוך פריט בתוך פריט. אבל זה לא אומר שתהליך הוא פשוט שכפול של עצמו. לדוגמה, בשפה, אנחנו מתחילים עם רכיבים קטנים יותר כמו מילים וביטויים, ובונים משם משפטים מורכבים.
דוגמא לאחד הדברים הבודדים שהצלחתי להבין ובגגל זה כן היה שווה לרפרף בספר הוא למשל: השימוש במושג "יופי" כדי להגיע למסקנה של האפשרות ש AI יכולה להסביר את התהוות התודעה. ברמה הנמוכה ביותר, זה מושג הגיוני. יופי ברמה הגבוהה יותר הוא מושג לא הגיוני, כי לא ניתן להוכיחו. הוא נתפתח מתהליך שהחל בחתיכת המידע מהרמה הנמוכה יותר שיודעת שמשהו יפה. באותו אופן למרות שברמה העליונה, התודעה שלנו היא מערכת בלתי ניתנת להוכחה, ברמת הבסיס, הנוירונים פועלים באופן הגיוני. לפיכך, ייתכן ש"האי-רציונלי והרציונלי יכולים להתקיים במקביל ברמות שונות". המשמעות היא שייתכן שניתן להשיג את אותו תהליך שנמצא במוח האנושי ב-AI. על מנת להשיג אינטליגנציה אנושית, חוקרי בינה מלאכותית יצטרכו לעבוד ברמות הנמוכות כך שהרמה העליונה תהיה דומה לאינטליגנציה האנושית. זה מסוג הדברים שבקושי מובנים לי אבל נחמד לדעת.
ייתכן שזה בזבוז זמן או השקעה של זמן רב (תלוי איך מסתכלים) על ספר. אבל כל אחד יכול לדוג כמה רעיונות מעניינים. אני יודע שהספר מקבל לרוב 5 כוכבים כי הוא נחשב לגאוני. אבל בגלל חוסר הנגישות שלו, אני נותן לו 4 (הייתי נותן לו 3 כי הוא מאוד לא נגשי אבל מי אני שיקבע על ספר כזה??)
נ.ב: זה ספר של 800 עמודים!!


















