ביקורת ספרותית על טורף ברשת מאת דנה אבירם

---

ספר ממש-ממש טוב!

ספר נוער מלפני עשור-עשור וחצי, שמדבר על בריונות של מבוגרים כלפי ילדים ברשת עם תחילת עידן הפייסבוק.
מה אהבתי בספר:
אהבתי ממש את איך שהתהליך מתואר, בצורה ממש אמיתית. הנושא הזה די חרוש, הסכנות ברשת וגם בכלל המעבר לחיים אינטרנטיים הוביל להרבה חששות, אך כיום בעידן הזום אנחנו לא רואים את החיים בלי האינטראקציות ברשת בכל תחומי החיים.
זה כבר לא צ'ט של תפוז אלא ראיונות עבודה עם חו"ל בזום, דרך לגיטימית להתחתן - אתר היכרויות, דרך להזמין מוצרים מהארץ ומחו"ל באמצעות כרטיס אשראי...
הכול בלחיצת כפתור. ולצערנו גם עולם ה"פישינג" השתכלל.
מי לא מכיר את ה"ברצוני להודיע לך שסכום כסף אדיר אמור להיות מופקד בחשבונך, בברכה עורך דין שקר כלשהו"...

אחת התופעות הקשות ברשת היא - שכמו שהרשת מושכת את האנשים המוחרמים והבודדים, ואת הצעירים שאין להם הרבה אפשרויות למצוא פתרונות במציאות המוחשית, ומתמכרים למשחקים ולמציאות אלטרנטיבית מפתה -
היא מושכת גם אנשים ממש הפוכים מזה, אנשים מקושרים ולעיתים ידוענים שמתחזים. הם יודעים לגייס כספים וגאונים באמפתיה. בגלל שהם יודעים לנחות על הרגליים מכל מצב ורגילים שהכול מגיע להם ושהם מיוחדים - הם כבר פוגעים באנשים ובילדים בלי שום הרגשה מתאימה לסיטואציה. הם לא רואים ולא מעניין אותם.
"פישינג" במטרה בריונית כלפי החלש מתואר בספר, זה מה שקרה לגיבורת הספר ניצן ולחברתה הטובה רוני.

שתיהן ילדות בסוף יסודי שסובלות בבית הספר, רבות עם ההורים, התמיכה שהייתה להן מהסביבה נפסקת עם תחילת גיל ההתבגרות והן סובלות הצקות על נשיותן או חוסר נשיותן.
הן פונות לחפש מקורות אחרים לעידוד, כשהבנים מתגלים כמעפנים.
הן מוצאות איש זר ברשת, שבהתחלה נשמע נחמד ומקסים וטוען שהוא ילד, אבל מהר מאוד מתגלה שלא כל הפרטים כאן נכונים.
אבל עדיין - אילו ילדות מוחרמות לא רוצות לשמוע כמה שהן מיוחדות ועוזרות כמו שאף אחד לא יכול?

אז החוויה המתוארת לפרטי פרטים באופן אמיתי היא כמובן טראומטית, אך קורים גם דברים טובים - נכון שהן "מוצאות" את האיש הארור, אבל גם, ובעיקר - אחת את השנייה, וכמה שזה חשוב (בכל גיל!)
שיהיה לך מי שיתקף את רגשותייך ויגיד לך שלא אתה האשם.

לפעמים זה לא חייב להיות מי שיציל ויגן עלייך מתוקף סמכותו או יכולות יוצאות דופן.
זו יכולה להיות גם סתם חברה בגילך הצעיר, אך כזו שיש לה תושייה ונכונות לעזור לך, כשאת לא לבד הכול הרבה יותר קל.
ולפעמים את והיא נגד כל העולם זה עדיף על פני אלף אנשי מקצוע שתמיד יהיו להם אינטרסים ולא יהיה להם זמן אלייך...
בתור מוחרמת לשעבר - אין מה להשוות התמודדות כשיש לך חברות וכשאין לך. זה עולם אחר, כשהיא ואת יודעות שלא משנה למי מבינכן זה קרה - השנייה תתייצב לטובתה כי זה יכול לקרות לכל אחת.

המסקנות הידועות שעולות מן הספר, אך תמיד כדאי להזכיר שוב לטובת הצעירים - תמיד עדיף לשתף את ההורים!!! התפקיד שלהם זה לעזור לך ולהיות לצידך, וזה מה שהתוקף מנסה למנוע. את התקשורת החופשית והאוהבת עם מבוגר שיעמיד לו גבולות ואם צריך גם יפליל אותו.
ובתור הנפגע צריך לנקות את רגשות האשמה ולהבין שאתה הקורבן פה.
לכן תמיד עדיף לספר לכל מי שמלווה אותך שנים גם אם לא חבר הכי טוב, אבל מישהו שהוא לא "מהרעים" ושבכל זאת יעזור או ייתן מידע שיקדם במלחמה בפושעים.

היחס כלפי אנשים חדשים באינטרנט ומחוצה לו חייב להיות כבדהו וחשדהו.
אם נדלקת נורה אדומה לא להתעלם.
לא לנסות להתמודד עם זה לבד כדי לשלוט בסיטואציה ולסגור את השיחה כמה שיותר מהר. לפעמים זה מחמיר את האירוע והוא מתגלגל למחוזות חדשים כשמתעמתים עם התוקפן בלי מחשבה.
והכי חשוב - לא לשמור בבטן, להבין שעכשיו זה מצב אחר וצריך לקבל את השינוי באהבה.
מי שצריך לצאת מהחיים שלך כי הוא לא ראוי לך - שחרר אותו. לא להתגעגע מדי לחברים מפעם או למה שהיה קודם - החיים משתנים ודינמיים, יהיה מי שיאהב אתכם כמו שאתם, אז אל תנסו לצייר איזו תדמית שהיא לא אותנטית.
ממליצה בחום!

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על טורף ברשת