ביקורת ספרותית על איתנו זה מתחיל מאת קולין הובר
ספר טוב

---

בשבוע שעבר הבאתי את הסקירה על הספר הראשון בסדרת הספרים. עבר שבוע מאז והנה סיימתי את הספר השני.

הסופרת בפתחו של הספר מעידה כי הוא נכתב בעקבות מעריצים שלא חדלו לבקש המשך לספר הראשון. היא בעצמה משתפת כי הספר הנוכחי קליל יותר ונכתב מתוך אהבה למעריצים ולבקשת קהל הקוראים.

האמת שזה נחמד שסופר מתקשר כך עם הקהל שלו. לא חושבת שלרוב אני קוראת ספרים כאלו שהפכו לרב מכר ואני גם לא חושבת שמעולם קראתי סדרת ספרים. אני אוהבת עלילה אחת שמסתכמת בספר אחד וממנו אפשר להמשיך הלאה אל הדבר הבא. לא כך קרה לי עם הספר הראשון, שהיה כל כך נהדר לקריאה וכל כך אמיתי ונוגע שלא היה לי אכפת לתת צ'אנס לספר נוסף שיהווה המשך לסיפור של הדמויות ואולי גם לחוויה הכוללת שלי.

העלילה ממשיכה בקו ישיר מהמקום ממנו נעצרה בספר הראשון. הפעם הספר מתמקד בלילי ובאטלס שנפגשו כשהיו נערים. החברות והאהבה בין השניים מעולם לא נגמרה והם איכשהו תמיד מוצאים זה את זו. אבל החיים של לילי כגרושה ואם יחידנית הם לא קומדיה רומנטית ולאחר שהייתה במערכת יחסים אלימה היא מפחדת לשוב וליצור קשר עם אטלס, אותו הבחור שתמיד היה אי שם בתמונה וגרם ללא מעט מהבעיות שצצו ביחסיה הקודמים.

אז כן, ובכן, הספר הזה קליל ונחמד אבל הוא ללא ספק סובל מתסמונת הספר השני שמנסה לשחזר את ההצלחה של הראשון. רואים את זה הרבה בסדרות והנה עכשיו לראשונה אני חווה את זה כשאני קוראת ספר המשך. וזה לא שהספר גרוע הוא פשוט מאוד מנסה להתנחמד לקהל הקוראים שציפה בשקיקה להמשך העלילה. הוא קצת קיטשי, הדמויות קצת מושלמות מידי, ומה שבעיקר גרם לי לגירודים בגוף היו מספר עמודים ממוחזרים מהספר הקודם. ממש העתק הדבק. קולין הובר את יכולה יותר מזה.

עם זאת, נהניתי לקרוא אותו. הכתיבה של הובר נעימה, מעמיקה ורהוטה. נהניתי לצלול עוד ולהעמיק לתוך עולמן של הדמויות שכבר הכרתי. ובכלל, יש גם משהו קצת נחמד לדעת שזה מסוג הספרים האלו שיש להם סוף טוב ואנחנו רק מחכים לראות מתי ובאיזו דרך הוא יגיע.

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על איתנו זה מתחיל