ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 בינואר, 2025
ע"י רייסטלין
ע"י רייסטלין
"הפנייה השנייה מימין וישר עד הבוקר".
אבוש קנה לי כמתנה לבת מצווה את כל סדרת הרפתקה (אם כי אני עד עכשיו מפקפקת באם זה באמת הייתה מתנה בשבילי או שהוא פשוט חיפש תירוץ) אז קראתי את הספר הזה מזמן, אבל כמו כל ספר מעולה, כשבערב חורפי ופנוי (מצרך די נדיר אצלי כרגע) חיפשתי מה לקרוא מצאתי את עצמי חוזרת להתכרבל עם פיטר פן, טינקרבל, וונדי וקפטן הוק במיטה.
הספר הוא לא פחות ממדהים, הוא מתאים לכל הגילאים אבל ברור שמבוגרים ייהנו ממנו יותר.
בתור ילדת דיסני, הספר עשה לי קצת שוק בהתחלה. הסרט דיסני הנוסטלגי שכולנו (*כל האנשים שאינם חסרי ילדות*) מכירים הוא, איך לומר בעדינות, לא דומה למקור.
העלילה בין הסרט לספר די דומה, אבל ההבדל טמון בדמויות של פיטר פן וקפטן הוק. בסרט המתוק פיטר הוא גיבור על (ליטרלי סופרמן..), הוא נלחם בקפטן הוק הרשע ומציל את כולם, הוא אמיץ וטוב לב.
בספר, טוב, דמותו של פיטר מורכבת יותר. הוא יהיר - "מעולם לא היה ילד יהיר יותר", הוא אנוכי וערמומי, כדי לזכות בתשומת ליבו, ספרו לו סיפורים על עצמו. וונדי (שאגב בוגרת למדי) מודאגת שהוא ישתעמם מהם במהלך הטיסה לארץ לעולם לא ופשוט ישכח אותם מאחוריו - הוא אינו רע, אך פשוט דברים משעממים אותו מהר מאוד, וברגע שהוא משתעמם, הוא עובר לדבר הבא ושוכח. הוא מאמין בצדק, שכל העולם מתנהל בהוגנות, כשקפטן הוק נלחם מלוכלך במהלך הקרב הוא בהלם. הוא פשוט... ילד. ילד שנפל מהעגלה ואף אחד לא חיפש אותו. ילד שסובל מסיוטים בלילה שגורמים לו לבכות שעות, ילד שחזר לחפש את אמא שלו וגילה שהיא החליפה אותו באחר.
הדמות של קפטן הוק גם היא מורכבת יותר מהסרט. הוא תקוע במעגל בלתי נגמר של נקמה עם פיטר - (הזמן לא בדיוק מהווה פקטור בארץ לעולם לא, אך נראה שמדובר בתקופת זמן ארוכה מאוד, אולי נצחית..) הוא מנומס, חסיד של כללי הטעם הטוב והג'נטלמניות האנגלית והוא אוהב פרחים ומוזיקה. דמותו טרגית לא פחות משל פיטר. הוא מעוניין לחטוף את וונדי ולהרוג את הילדים כדי שוונדי תהיה אמא שלו... וגם הוא בעצם ילד, מבוגר שלא התבגר. הוא מקנא בפיטר - בתמימות ובקלילות שלו, ומתייחס לפיטר כאויב שווה לו.
וונדי, ג'ון, מייקל, הילדים האבודים ומר וגברת דארלינג עוברים תהליך של התבגרות במהלך הספר, אך פיטר אינו משתנה: הוא נשאר לנצח פיטר פן, השוכח מוונדי כעבור זמן מה, ואז חוזר כעבור שנים במחשבה שהכל נשאר כשהיה, ואז מתקדם הלאה, לילדה הבאה, להרפתקה הבאה.
"כשמרגרט תגדל, תהיה לה בת, וגם היא, בתורה תהיה אמו של פיטר. וכך זה ימשיך כל עוד יהיו הילדים עליזים, תמימים וחסרי לב."
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת