מכירים את התחושה הזו כשאתם צופים בסרט ורואים את הדמות הראשית צועדת היישר לתוך תהום? אתם צועקים לה לעצור, מתפללים שתשנה כיוון, אבל היא ממשיכה כאילו עיוורת,בטוחה בעצמה, מתעקשת ליפול. עכשיו תעצמו עיניים ותבינו שזה לא סרט – זו המציאות. זו מלכודת אוסלו, רק עם השלכות הרות גורל, בממדים של מדינה שלמה.
לאורך כל הקריאה, השאלה שצרחה לי בראש הייתה אחת: איך מדינת ישראל בחרה, במודע ולמרות כל הסימנים, ללכת להתאבדות לאומית? איך אפשר היה להיות עיוורים כל כך לשקר הגדול – בדיה עטופה בסיסמאות ריקות, שנועדה להוביל אותנו ישירות אל פי התהום? כל עמוד בספר הזה הוא סטירת לחי מהדהדת, תזכורת חדה וכואבת לכישלון ההיסטורי ההוא.
ידעו מי הוא ערפאת. הארכי-טרוריסט, האיש שמימן, תכנן והוציא לפועל אינספור פיגועים. לא רק שידעו, הם גם נתנו לו יד חופשית, חיבקו אותו והכתירו אותו כ"שותף לשלום". הם חתמו על ההסכם ביודעין – ובדם קר. הסכם שהוביל לאלפי הרוגים, לעשרות אלפי פצועים, למשפחות שלמות שנקרעו.הסכם שהביא טרור אינסופי אל בתי הספר, לאוטובוסים, לבתים שלנו.
הביקורת הזו נכתבת ב-2024, שנה אחרי טבח שמחת תורה. כדי להבין את גודל הזוועה שהתרחשה כאן, חובה לחזור לאחור, אל שורשיה העמוקים של הטעות הקולוסאלית שהתחילה בהסכמי אוסלו. זה לא רק פרק שחור בתולדות המדינה – זה האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. האירועים שהתחילו אז הם הם שהובילו, צעד אחר צעד, לטבח הנורא של ימינו.
זהו ספר חובה לכל ישראלי. לכל אדם שחי במדינה הזו. ימין, שמאל או מרכז – לא משנה. כדי שלא נחזור שוב על אותה הטעות. כדי שנוכל להציל את עתידנו, אנחנו חייבים להבין את עומק הכישלון ההיסטורי הזה, להישיר אליו מבט, וללמוד ממנו. הספר הזה הוא השיעור הכואב והנוקב ביותר שתקבלו – כזה שאי אפשר להדחיק או לשכוח.
9.5/10 – חובה לקרוא. חובה לזכור. חובה להפיק לקחים.










