ביקורת ספרותית על הקריירה של ניקודם דיזמה - ספריה לעם #375 מאת טדיאוש דלנגה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 בנובמבר, 2024
ע"י yaelhar


#
כשאני הייתי נערה ולו קראו "ניקודם דיזמה עולה בדרגה". קראתי אותו כמה פעמים. הוא הצחיק אותי אז, כי מה שהיה כתוב בו היה כל כך סהרורי ובלתי אפשרי. היום הוא לא מצחיק, כי ברור לי ש"בלתי אפשרי" מתקיים יום יום ופישפש שעלה למעלה – כדברי השיר – חי ובועט לנו בפרצוף.

פולני בן שלושים ומשהו, כלומניק מאז ומעולם, משלם כמה זלוטי כדי לישון על מצע שנפרש במטבח. לא תמיד יש לו אוכל, כי לא תמיד יש לו עבודה. עבודותיו מזדמנות, בלי לברור ביניהן כי ממילא הוא מחזיק בהן לזמן קצר. במקרה הוא נתקל בהזמנה של אלמוני לאיזה אירוע, ומחליט להגיע לשם (מזון בחינם! אז מה אם יגרשו אותו. אין לו כבוד שעלול להיפגע) ומשם – העולם כולו על כף ידו.

מסעו של ניקודם דיזמה, מתחיל בענווה. הוא מודע למחסור בכשרונות, שפל המדרגה בו הוא נמצא סביר בעיניו, מעמדו הדל מתקבל בעיניו בהשלמה. הוא לא מטומטם, דיזמה. סתם אחד ממליוני פולנים באותה תקופה – הספר פורסם ב 1932 – שקשיי פרנסה ליוו אותם מהולדתם עד מותם. ככל שמתקדם הסיפור וניקודם צובר עוד ועוד הצלחות – מקריות ברובן, או קשורות לקשרים עם שועי הארץ, הוא מתנפח (שימו לב לתמונת הכריכה) ומשתכנע שהוא באמת אדם שנולד להיות נעלה על אחרים. הוא מתחיל בקטן – להשתרר על חלשים כמו משרתים נפחדים או שכירים שחוששים לפרנסתם, וממשיך באחרים, אותם הוא מחסל בדרכים אלה ואחרות. הוא מדלג מהצלחה להצלחה וצובר לו מוניטין והמון מלחכי פינכה שמתפעלים מיכולותיו האגדיות, ומוכנים לעשות הרבה כדי לרצות אותו. והוא מטפס למעלה למעלה, והופך לבעל מוניטין כמעט אגדיים שכליו רק להושיט יד ולקטוף עוד ועוד תארים.

הספר כתוב היטב, בשנינות רבה ההופכת גרוטסקית ככל שמתקדם הסיפור. בטקסט אפשר למצוא את הסימנים המובהקים לאנטישמיות שהיתה נורמטיבית בזמנו של הסופר. יהודים שהם שם גנרי לבעלי הון או מוכרים למיניהם. "יהודון שמתבונן בתשומת לב..." מופיע בטקסט. ברונובסקי, שתרגם את הספר מפולנית, לא השמיט. היחס לנשים חמור יותר. הנשים בסיפור הן טיפשות ועלובות, המוכנות לקבל כל דבר ולסבול כל יחס מצד גבר – אפילו גבר שהן לא מעריכות. הן מובלות על ידי רומנטיקה לא מציאותית וניתנות לתימרון על ידי גברים שאינם מתוחכמים במיוחד. מה שמדהים הוא שהנשים מטפחות את הטפשות והעליבות שלהן, תכונות הנחשבות בעיניהן מושכות במיוחד...

הספר פורסם לראשונה ב1932 והצליח מאד. בארץ זו הוצאה שנייה שלו (1991) בתרגום יורם ברונובסקי. הוצאה ראשונה יצא בסוף שנות הארבעים, בתרגום עמיקם. על מה זכה סופר פולני נידח, שאנחנו בקושי מסוגלים לבטא את שמו, לשתי הוצאות פה? ובכן סופר אחר – יז'י קושינסקי - הימר הימור בנוסח ניקודם דיזמה. הוא הניח שאיש לא יכיר את הספר וחלק גדול ממנו, כולל חלק מהבדיחות(!), מופיע בסיפרו "להיות שם". קושינסקי היה מצליח לצאת מזה, לולא איזה כתב עת ערך תחקיר וגילה לעולם שהסופר המפורסם גנב את ספרו המפורסם מבן-ארצו הפחות מפורסם...

אגב, "הקריירה של ניקודם דיזמה" הוא היום ביטוי בפולנית לקריירה שמבוססת על מזל, "קשרים" וליקוק למתאימים. (וויקיפידיה)
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני חודשיים)
היום מצאתי אותו בחינם בספריית רחוב.
המורה יעלה (לפני 9 חודשים)
וואו כל כך הרבה מידע. חידשת לי
yaelhar (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, בוב.
מסכימה איתך מאד. אולי המעשה הבזוי שנעשה לו התהפך על יוצרו והחזיר ספר חמוד וחכם למודעות ולקריאה.
בוב (לפני 9 חודשים)
ספר נהדר. נהנתי ממנו מאוד. לפחות זכה לצדק ולהכרה המגיעה לו עם השנים.
פואנטה℗ (לפני 9 חודשים)
הנה, נסגור מעגל: עשתה קריירה של ניקודם דיזמה!
פואנטה℗ (לפני 9 חודשים)
בול. הדמוקרטים לקחו אותה כבובה והיו מכתיבים לה מה להחליט.
כאשר אובמה הריח את התבוסה הוא זרק אותה לשחות בים הגדול לבדה.
אבל בתקשורת הפורמלית המשיכו לשחק את המשחק המגוחך, בליווי סקרים ופרשני בלאי כמו ערד ניר וגיל תמרי.
לסיכום, היא נכנסה להיסטוריה בכך ש"השיגה" למפלגת הדמוקרטים את מספר האלקטורים הנמוך ביותר מזה 40 שנה + ב"זכותה" יש לרפובליקנים רוב בסנאט. וואו.
אלון דה אלפרט (לפני 9 חודשים)
החלוקה לטיפוסים לא בנויה על שלוש ארבע שאלות, כמובן, וגם אם את מדלגת על שאלות או לא בטוחה הרמטית לגבי הצהרה כזו או אחרת, בסופו של דבר מתקבלת תמונה די מהימנה. וגם אם את לא לגמרי סגורה על עצמך, יש גרעין די ברור של שאלות שיטו את הכף לטיפוס מסויים, במקרים נדירים לשניים במידה כזו או אחרת של מובהקות. בסופו של דבר, זה לא כל-כך משנה כי כאמור המטרה היא לא איזשהו משחק כדי לראות אם השאלון צדק או טעה, אלא השימוש בהבנת הטיפוסים ככלי לעבודה עצמית.
אפרתי (לפני 9 חודשים)
צריך להיות עם מודעות עצמית די ברורה כדי לענות על השאלון וגם להיות הגון עם עצמך. לפעמים התלבטתי, הרבה פעמים הרגשתי שהצהרה מתאימה לי באחוזים לא גבוהים, אז לא סימנתי. כמו שציינת, אין ממש טיפוסים מובהקים. בוא נגיד, שאני יכולה להיות טיפוס 9 בעבודה ו-5 בבית. זה קורה הרבה, שאנשים מגבשים אישיות שונה בסביבה שונה. אני, למשל, יכולה להיות עכבר שקט בחברת טיפוסי אלפא, במיוחד ממין זכר, ולהיות בעצמי אלפא כשאני בחברה שאינה מאיימת. לכן, אנחנו מופתעים לגלות שחבר לעבודה, איש נוח ונעים הליכות מתגלה כטיפוס נאלח ביחס לאשתו, או הפוך. בעבודה שלי יש טיפוס שהוא ממש בי-פולארי, אבל לא כתקופה של מניה ותקופה של דיפרסיה, הוא יכול להיות מאני חצי שעה ומיד אחרי זה דפרסיבי. לך תבין.
אלון דה אלפרט (לפני 9 חודשים)
אני, כמובן, טיפוס 9. takes one to know one, וזה היה מאוד ברור מהאופן שבו התנסחת כאן בתגובות :)
אגב, בניגוד למתבקש, החלוקה לטיפוסים מתחלקת בערך שווה בשווה, כלומר טיפוסי 9 מובהקים (כמוני למשל) לא היו יכולים להתאים גם לטיפוסים אחרים (אצלי, למשל טיפוס 6 גם דומיננטי יחסית, גם אם בעשרות אחוזים פחות). אנחנו שש נפשות במשפחה, ויצא שכל אחד הוא טיפוס שונה (החלוקה לטיפוסים השונים כה מדוייקת, פי כמה וכמה מאשר, נאמר, הורוסקופ ואסטרולוגיה). יש בכל אחד אחוזים משתנים מתכונות של טיפוסים אחרים, כמובן. אף אחד (למיטב הבנתי) הוא לא טיפוס מסויים במאה אחוז. השיטה הזאת מצויינת כבסיס ראשוני כשמתחילים טיפול רגשי או פסיכולוגי, ואפילו סתם כך להבנה שלי את עצמי.

לגבי קאמלה האריס, אני חושב שקראתי עשרות מאמרים וצפיתי בשעות רבות של ראיונות איתה, מספיק כדי לגבש דעה. לא קבעתי מה היא לפי פרשנות אחת של ערד ניר, נגיד.
אפרתי (לפני 9 חודשים)
פואנטה ואלון, מילא טראמפ שכבר מבינים מזמן איזה טיפוס הוא, איך אתם יודעים איזה טיפוס הגברת??? מה, היא מבלה איתכם באירועים חברתיים? היא שכנה מהבניין שתולה כביסה רטובה על הכביסה היבשה שלכם? היא איתכם בחדר מורים ושותה את הקפסולה האחרונה של הקפה? יש לה חנות מכולת או שהיא זבנית אצל שמחה מיוקנעם ושם אתם קונים קבוע? היא חברת כנסת ישראל? בחיי, מי סיפר לכם איך היא? מה, הדמוקרטים לקחו אותה כבובה והיו מכתיבים לה מה להחליט???
אפרתי (לפני 9 חודשים)
אלון... הימרת נכון. טיפוס 9. וואללה, אתה קוסם או פסיכולוג חובב? באמת שיטה מעניינת. איזה טיפוס אתה, אגב?
אלון דה אלפרט (לפני 9 חודשים)
אפרתי, מכירה אניאגרם?
https://www.roitzur.co.il/enneagram.asp

תעשי את השאלון, אני מהמר שאת טיפוס 9.
(כמובן, מומלץ לא רק לאפרתי. השיטה מעניינת מאוד)
פואנטה℗ (לפני 9 חודשים)
מקסים ביותר. יש גם איזו בדיחת אבא/סבא על זה, נכון?
אני בחורה מצחיקה. כל מקום שאני מגיעה אליו צוחקים עליי.

https://www.tiktok.com/@briantylercohen/video/7432898380428299562

ד"א, חלולה זה יותר גרוע ממטומטמת. אבל מה זה חשוב.

Make America Laugh Again
אלון דה אלפרט (לפני 9 חודשים)
שני המועמדים מעוררים קבס. טראמפ בריון, גס, הפכפך, מגלומן, שקרן ואגו מניאק, והאריס (חוץ מזה שהיא צוחקת הרבה וזה מקסים בפני עצמו) חלולה, צבועה, ובעיקר פלקט דוחה של DEI שניכר לכל עין שהיא מועמדת שבושלה במיוחד לייצג עמדות שאין בהן ממש כי היה צריך מישהו שיתמודד, במקום ביידן הלא-כשיר-בעליל, מול טראמפ.
לא חסרות סיבות להאמין ששניהם יפעלו ע״פ האינטרסים שלהם-עצמם, ולא על פי האינטרסים של ישראל, אבל בעוד האריס (הייתה) צפויה להמשיך את הקו ההרסני במובהק של אובמה וביידן, טראמפ הקיף את עצמו בחברי ממשל פרו-ישראלים עם קבלות, והקדנציה הקודמת שלו פעלה בעיקר לטובתנו. כן, הוא חלאה, אבל גם יש לו grudge לא קטן נגד איראן, ובהיותו כזה שלא שוכח עלבונות, בטח לא התנקשויות, יש יותר סיכוי לחופש פעולה (ולמעלה מזה) במלחמות השכונתיות, מאשר דרישות להילחם עם יד אחת קשורה מאחורי הגב תחת קלישאת מס השפתיים של ״לישראל הזכות להגן על עצמה״, דרך כפייה ועד אמברגו נשק. בכל אופן, שיהיה לנו בהצלחה. פשוט זה לא יהיה.
אפרתי (לפני 9 חודשים)
אורית, תודה רבה!
אפרתי (לפני 9 חודשים)
פואנטה, צחוק יפה לבריאות. לאחת שצוחקת ככה מכל הלב יש מזג טוב.
אורית זיתן (לפני 9 חודשים)
אפרתי - את ענקית. גם כשאת כותבת על נושאים ממש רציניים את תמיד מצליחה גם להצחיק אותי. ובנוסף - אני מצדדת במה שכתבת
פואנטה℗ (לפני 9 חודשים)
צודקת, עכשיו ברצינות: https://www.youtube.com/watch?v=H3_MZBCAcbE
אפרתי (לפני 9 חודשים)
עכשיו ברצינות, פואנטה, אני לא יודעת מה את רוצה מקמלה האריס. היא משפטנית, היתה התובעת הכללית של קליפורניה, נוסף להרבה תפקידים בתחום התביעה, סנאטורית, יש לה תואר בכלכלה ומדעי המדינה והעיקר, ניסיון אדיר מתפקידה כסגנית הנשיא. איזו עילגת מטומטמת היא בדיוק? אולי גם ניקי היילי מתאימה מאוד, אבל לא היא רצה מול טראמפ. אולי בדיבייט קמלה עילגת, לא יודעת, אולי בנאומים היא מתרגשת, אבל יש המון נואמים מוכשרים שהם ביצועיסטים גרועים. אני לא בוחרת לפי הרגש, רחוק מזה. אם הייתי אזרחית אמריקאית לא יהודיה, הייתי בוחרת בשבילה. אם הייתי יהודיה אזרחית אמריקאית, הייתי שוקלת לבחור את טראמפ ואז רצה לשירותים להקיא.
פואנטה℗ (לפני 9 חודשים)
ניקי היילי! אישה לא לבנה, חכמה, חדה ורואת חשבון.
חוצמזה, אנשים שמצביעים לפי חיבה ורגש ולא בצורה שכלתנית - אוכלים אותה כפליים.
אפרתי (לפני 9 חודשים)
בואי נתחיל, פואנטה, מהתמיהה הגדולה שתוקפת אותי כשאני מתבוננת במועמדים לנשיאות. יש בארצות הברית 335 מיליון אנשים, משהו כזה. כמה מעל גיל 21, אין לי מושג, אבל די הרבה. כמה אנשים מוכשרים להיות נשיא ומנהיג העולם החופשי, לא מעט. אז איך זה ששורת הנשיאים של ארצות הברית, וגם המועמדים שכשלו, הם לא משהו. אם היו נשים לא לבנות, ששימשו בתור סגניות נשיא, שהיו מועמדות חוץ מהאריס, אולי הייתי מפנה את חיבתי למישהי אחרת. במקרה הנדון, לא היו לי יותר מדי אפשרויות.
פואנטה℗ (לפני 9 חודשים)
אפרתי, מתחמקת באלגנטיות כרגיל :)
בואי שכנעי אותנו למה הגברת הנעלה שווה כל-כך בעינייך?
[בלי הקטע הזה של אישה לא-לבנה, ווקשה. דברי איתי על איכויות ומעלות אמיתיות]
אפרתי (לפני 9 חודשים)
פואנטה, משעשעת כרגיל. לגבי המסקנות, אם היא לא עובדת אצל שמחה ביוקנעם אני לא קונה שם יותר.
פואנטה℗ (לפני 9 חודשים)
קל לתעב את טראמפ הפסיכו אבל מה יש לאהוב בקמלה?
נעל עילגת שלא יודעת לחבר שני משפטים קוהרנטיים בלי שיהיה מולה טלפרומפטר.
בושה של אישה.
כבר אמרתי וחוזרת על עצמי: לא הייתי מקבלת אותה למשרה של זבנית במכולת של שמחה ביוקנעם (סורי, שמחה. לטובתך!)
אפרתי (לפני 9 חודשים)
יש לי תכונה, שאני לא יודעת אם היא טובה או רעה, אבל היא מגדירה היטב את אישיותי: אני רואה את כל הצדדים ומבינה את הטיעונים של כולם וגם מזדהה איתם. בגלגול אחר, יכולתי אולי להיות מגשרת טובה או שופטת טובה, בחיי אלה אני לא מסוגלת להיות פאנאטית. בכל קבוצה עם כל אג'נדה ואידיאולוגיה יש אנשים פאנאטיים, גם אצל הקבוצה הליברלית והאינטלקטואלית יש הרבה מאוד אנשים פאנאטיים. זו הסיבה שלעולם לא אעריץ מנהיג, לא אלך אחרי מישהו בעיניים עצומות ולא אקרא קריאות הזדהות עד שייחר גרוני. אני פשוט האדם המפקפק.
זו הסיבה שתמיד תמיד יהיו לי גם טיעונים נגדיים אפילו נגד דברים שאני מאמינה בהם, או שלבי נוטה אחריהם. אולי תגידו שזו חולשה, שאני לא רואה רוע מוחלט גם בדברים שאני מתנגדת להם בכל תוקף, אבל אני לא מצטערת על התכונה הזאת.
בעיני, שטן הם אויבנו הרוצים להשמידנו, ומפלצות נוסח החמאס. שאר בני האדם הם לא רוע מוחלט, גם אלה שהם ממש לא כוס התה שלי.
אני חושבת, שקמצוץ מהתכונה הזאת יכול להועיל להרבה אנשים, מימין, משמאל ומכל כיוון אחר.
אפרתי (לפני 9 חודשים)
אורית, אין לי אזרחות אמריקאית, כך שנמנעה ממני ההתלבטות... בקדנציה הקודמת נזפתי קשות בגיסי האמריקאי, איש עסקים עשיר, שבחר בטראמפ. בינתיים היתה קדנציה והוא עשה רק טוב לישראל. אז אני אוסיף לתעב אותו ולאהוב את קמלה. אבל לאהבות ולשנאות שלי אין כל השפעה על גורלנו.
אורית זיתן (לפני 9 חודשים)
יכול להיות שטראמפ "טוב בשבילנו", אבל המחשבה להצביע עבורו כבנאדם היא בלתי נתפשת.
yaelhar (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
למען הסר ספק: כל מה שאני קוראת, וכמובן מה שאני כותבת, הוא הפרשנות האישית שלי, והדרך בה אני רואה את הדברים.
yaelhar (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, אפרתי.
ראשית, כאזרחי מה שנקרא "העולם החופשי" ראוי שנהיה מודאגים מנצחונו של טראמפ. אם מנהיג העולם החופשי הוא אדם בלתי צפוי, עם התנהגות בעייתית, מן הסתם זה ישפיע עלינו. שנית, לגבי "טוב לישראל" - לא ברור לגמרי מה טוב לישראל.
yaelhar (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
אני כבר לא כל כך זוכרת את ההוצאה הקודמת, אבל התרגום כאן מוצלח מאד.
yaelhar (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, אורית.
yaelhar (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, שונרא.
למי שהיה חסר עוד קצת דיכאון ומועקה...
Pulp_Fiction (לפני 9 חודשים)
סקירה מעניינת וטובה. "בלתי אפשרי" ו "סהרורי" זו רק פרשנות שלנו לאירועים או תופעות שנובעת מתפיסות עולמנו ורגשותנו.
שונרא החתול (לפני 9 חודשים)
אני עונה לך כי לא התרשמתי שאת ביביסטית אבל אאמל"ק מחמת ייאוש.
טראמפ הוא אדם נתעב, מסוכן וחסר גבולות שטוב לנתניהו שגם הוא אדם נתעב, מסוכן וחסר גבולות.
נתניהו המיט אסון על ישראל וממשיך להמיט אסון בכל יום.
עם טראמפ כנשיא אין לנתניהו שום בלמים.
שניהם ביחד זה קץ הדמוקרטיה וקץ המדינה, שכבר שנתיים מתקרבת לסופה.
מורי (לפני 9 חודשים)
טראמפ לכאורה עדיף לישראל, אבל אם מסתכלים על ערכי דמוקרטיה גלובליים, טראמפ לא מציאה גדולה. לו טראמפ יוכיח עצמו כמנתץ האסלאם ורצונותיו המרושעים, לו יהי כך.
אפרתי (לפני 9 חודשים)
מה כל כך מייאש בזה שטראמפ ניצח? אם הייתי אזרחית אמריקאית הייתי בוחרת בקמלה האריס, גם אשה, גם לא לבנה, גם דמוקרטית, מבחינתי, ניצחון נהדר. מכיוון שאני אזרחית ישראל, כנראה, והדגש הוא על כנראה, טראמפ יותר טוב בהרבה לישראל. אלא אם כן בתגובה המיואשת שלך לא כללת את הניצחון של טראמפ.
עמיחי (לפני 9 חודשים)
ספר חכם ומעולה. מצטרף בחום להמלצה.
אורית זיתן (לפני 9 חודשים)
ביקורת יפה, ומעניין לדעת ששם הספר הפך למטבע לשון. ושונרא - אני איתך
שונרא החתול (לפני 9 חודשים)
יום מייאש, תקופה מייאשת, עתיד מייאש.
yaelhar (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, דן.
יכולתי לתת כמה דוגמאות אקטואליות...
yaelhar (לפני 9 חודשים)
תודה רבה, מורי.
דן סתיו (לפני 9 חודשים)
YAELHAR סקירה מרתקת ומחכימה. למרבה הצער, אקטואלית מאי-פעם.
מורי (לפני 9 חודשים)
מעניין מאוד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ