#
כשאני הייתי נערה ולו קראו "ניקודם דיזמה עולה בדרגה". קראתי אותו כמה פעמים. הוא הצחיק אותי אז, כי מה שהיה כתוב בו היה כל כך סהרורי ובלתי אפשרי. היום הוא לא מצחיק, כי ברור לי ש"בלתי אפשרי" מתקיים יום יום ופישפש שעלה למעלה – כדברי השיר – חי ובועט לנו בפרצוף.
פולני בן שלושים ומשהו, כלומניק מאז ומעולם, משלם כמה זלוטי כדי לישון על מצע שנפרש במטבח. לא תמיד יש לו אוכל, כי לא תמיד יש לו עבודה. עבודותיו מזדמנות, בלי לברור ביניהן כי ממילא הוא מחזיק בהן לזמן קצר. במקרה הוא נתקל בהזמנה של אלמוני לאיזה אירוע, ומחליט להגיע לשם (מזון בחינם! אז מה אם יגרשו אותו. אין לו כבוד שעלול להיפגע) ומשם – העולם כולו על כף ידו.
מסעו של ניקודם דיזמה, מתחיל בענווה. הוא מודע למחסור בכשרונות, שפל המדרגה בו הוא נמצא סביר בעיניו, מעמדו הדל מתקבל בעיניו בהשלמה. הוא לא מטומטם, דיזמה. סתם אחד ממליוני פולנים באותה תקופה – הספר פורסם ב 1932 – שקשיי פרנסה ליוו אותם מהולדתם עד מותם. ככל שמתקדם הסיפור וניקודם צובר עוד ועוד הצלחות – מקריות ברובן, או קשורות לקשרים עם שועי הארץ, הוא מתנפח (שימו לב לתמונת הכריכה) ומשתכנע שהוא באמת אדם שנולד להיות נעלה על אחרים. הוא מתחיל בקטן – להשתרר על חלשים כמו משרתים נפחדים או שכירים שחוששים לפרנסתם, וממשיך באחרים, אותם הוא מחסל בדרכים אלה ואחרות. הוא מדלג מהצלחה להצלחה וצובר לו מוניטין והמון מלחכי פינכה שמתפעלים מיכולותיו האגדיות, ומוכנים לעשות הרבה כדי לרצות אותו. והוא מטפס למעלה למעלה, והופך לבעל מוניטין כמעט אגדיים שכליו רק להושיט יד ולקטוף עוד ועוד תארים.
הספר כתוב היטב, בשנינות רבה ההופכת גרוטסקית ככל שמתקדם הסיפור. בטקסט אפשר למצוא את הסימנים המובהקים לאנטישמיות שהיתה נורמטיבית בזמנו של הסופר. יהודים שהם שם גנרי לבעלי הון או מוכרים למיניהם. "יהודון שמתבונן בתשומת לב..." מופיע בטקסט. ברונובסקי, שתרגם את הספר מפולנית, לא השמיט. היחס לנשים חמור יותר. הנשים בסיפור הן טיפשות ועלובות, המוכנות לקבל כל דבר ולסבול כל יחס מצד גבר – אפילו גבר שהן לא מעריכות. הן מובלות על ידי רומנטיקה לא מציאותית וניתנות לתימרון על ידי גברים שאינם מתוחכמים במיוחד. מה שמדהים הוא שהנשים מטפחות את הטפשות והעליבות שלהן, תכונות הנחשבות בעיניהן מושכות במיוחד...
הספר פורסם לראשונה ב1932 והצליח מאד. בארץ זו הוצאה שנייה שלו (1991) בתרגום יורם ברונובסקי. הוצאה ראשונה יצא בסוף שנות הארבעים, בתרגום עמיקם. על מה זכה סופר פולני נידח, שאנחנו בקושי מסוגלים לבטא את שמו, לשתי הוצאות פה? ובכן סופר אחר – יז'י קושינסקי - הימר הימור בנוסח ניקודם דיזמה. הוא הניח שאיש לא יכיר את הספר וחלק גדול ממנו, כולל חלק מהבדיחות(!), מופיע בסיפרו "להיות שם". קושינסקי היה מצליח לצאת מזה, לולא איזה כתב עת ערך תחקיר וגילה לעולם שהסופר המפורסם גנב את ספרו המפורסם מבן-ארצו הפחות מפורסם...
אגב, "הקריירה של ניקודם דיזמה" הוא היום ביטוי בפולנית לקריירה שמבוססת על מזל, "קשרים" וליקוק למתאימים. (וויקיפידיה)


















