ביקורת ספרותית על תקשיבו לי מאת טס גריטסן
ספר בסדר

---

תקשיבו לי זה תקשיבו לאנג'לה ריזולי, אמא של ג'יין ריזולי, שהיא, כמו כל אמא אמריקאית-איטלקיה יודעת מצוין, מה שבתה שהיא רק אמריקאית, לא מבינה.

ואם השם מוכר לכם קצת, אז היתה פעם סידרת משטרה שנקראה ריזולי ואיילס, על החברות ג'יין ריזולי, בלשית משטרה ומוירה איילס, מנתחת פורנזית. (בספר "מוירה" כתובה "מורה" כי ככה הוגים את זה, אבל זה די מעצבן).

אז אנג'לה ריזולי היא אמא נודניקית ואשה שתוקעת את אפה בענייני השכנים. ברור שרק טוב יוצא מזה, והסקרנות והחטטנות שלה מצילות את המצב. הספר כתוב בהומור מתון, לא משהו להתגלגל מצחוק או לחייך, מקסימום לחייך בלב.

הבעיה של הספר הזה (הסדרה היתה ממש טובה) שהפתרון בחלקו הגדול מובן לחלוטין כבר באמצע הספר, וזו מגרעת ענקית כשמדובר בספר מתח. למרות המיומנות שלי בקריאת ספרי מתח, אני לרוב לא מצליחה לפתור את התעלומה בשלב מוקדם מדי, אלא אם כן מגישים לי אותו על מגש.

יש בספר כמה עלילות משנה, עלילות מתח שלא קשורות לעלילה המרכזית, וכל ההצדקה לקיומן היא העובדה שהן חלק מתחיבת האף של אנג'לה ריזולי בענייני שכניה.

אז מה להגיד, זה ספר שלא סובלים כשקוראים אותו, לא מופתעים כשמסיימים אותו, לא לומדים שום דבר חדש, חוץ מאשר זה שצריך להקשיב לאמא כי אמא יודעת יותר טוב. ואולי לומדים דבר אחד, אם את בגיל העמידה (כמו אנג'לה ריזולי) ואת מקפידה לרגל אחרי שכניך באמצעים מגוחכים ובדרכים מפוקפקות, את עלולה להסתבך עם אנשים רעים מאוד.

אז על מה הספר? אחות במחלקת טיפול נמרץ נרצחת באכזריות, חקירת הרצח מובילה לחקירת רצח של מרצה באוניברסיטה תשע עשרה שנים קודם לכן, וגם לתאונת פגע וברח שארעה חודשיים קודם.

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על תקשיבו לי