ביקורת ספרותית על בעקבות הזמן האבוד [1] - בעקבות הזמן האבוד #1 מאת מרסל פרוסט
ספר בסדר

---

זכרונות הילדות של פרוסט מועברים אליינו בזרם התודעה שלו. פרוסט יורד לפרטי פרטים בתאורים ארוכים ומפורטים של מפגשים משפחתיים, יחסיו עם בני משפחתו וחברים קרובים, נופי הסביבה וכדומה.
עם סיום הקריאה ההרגשה היא כי מבחינת העלילה לא קרה הרבה, אבל זכינו להנאה ספרותית מכתיבתו של פרוסט.
הכתיבה היא העניין כאן, העלילה זניחה יחסית. הסובלניים שנהנים מספרות יפה נטו ללא עלילה משמעותית יהנו מהספר, מי שמחפש גם סיפור משמעותי שימשוך אותו שיחפש במקום אחר.
נראה לי שלא קראתי את הסיפור לאט מספיק, ייתכן והייתי נהנה יותר מגמיעות איטיות יותר של הסיפור, אולי לא קראתי אותו בזמן הנכון.
אני מאוד נהנה מכתיבה יפה, אבל גם אוהב עלילה משמעותית יחד איתה וסיפור טוב.
האם אמשיך לחלק 2 של הזמן האבוד? כנראה רק אם לא יהיה משהו יותר טוב לקרוא, כמו שזה נראה כרגע יקח הרבה זמן עד שאגיע להמשך הסיפור, אבל לכשיגיע אגמע אותו באיטיות.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על בעקבות הזמן האבוד [1] - בעקבות הזמן האבוד #1