ביקורת ספרותית על בעקבות הזמן האבוד [1] - בעקבות הזמן האבוד #1 מאת מרסל פרוסט
ספר מעולה

---

אם אני הייתי מנסה לרשום מה קרה בספר הזה מהבחינה של עלילה אז הייתי יכול להגיד בשתי שורות שהבן אדם קם בבוקר ועוד לא קולט איפה הוא קם יעני באיזה מקום הוא והוא נזכר על הזמנים שהיה קם בבוקר בבית של ההורים שלו מתי שהיה קטן ואז הוא קולט איפה הוא נמצא עכשיו ונגמר הספר.

אחרי שאני מספר את זה ואתם אומרים עלא בחטי אני יכול לספר למה אהבתי את זה ואז אולי חלק יחשבו שדוקא המזל היה אצלי שהיה לי ההזדמנות לקרוא את זה.
 
זה ספר על הילדות של הבנאדם. הוא אולי רושם על הילדות שלו אבל הוא מביא אותך להסתכל על מתי שאתה היית ילד. זה לוקח אותך למתי שהיית יוצא בגשם החוצה עם הכדורגל והולך בועט במגרש לפני השיכון עד שהיו באים עוד ילדים וכל פעם שהכדור היה נכנס בשלולית גדולה היית בועט אותו יחד עם המים ולא היה אכפת לך על הבגדים שלך ואיפלו היית צוחק. או על מתי שהיית מסתכל על איזה ילדה ולא היה לך סיכוי שתוציא מילה מהפה שלך אפילו שהיית רוצה. גם זה לוקח אותך לדברים שהיו בבית יעני איך שאבא שלך היה יושב בסלון כמעט נרדם והיית הולך בשקט מאחוריו בשביל שלא תעיר אותו. או איך שפעם לקחת כסף מליד המיטה של אבא שלך בלי שאמרת (יעני גנבת) והוא אחר כך בא ישב ליד המיטה שלך מתי שהיית הולך לישון ובמקום שיצא עליך בצעקות רק אמר לך שאתה אכזבת אותו ועד היום אתה זוכר את זה. 

כל זה היה בראש שלי מתי שקראתי ואפילו שהוא בצרפת באיזה מקום שהשם שלו קומברה אני מתי שקראתי היה אשקלון מול העיניים שלי. ואני יגיד לכם האמת שמה שראיתי באשקלון היה יפה יעני גם זה שווה את הסיפור שלו. אני לא יודע איך היה אצל מישהו אחר שקרא את זה אבל אולי זה הדבר היפה שבספר שהוא מראה לך את הדברים שהיו בחיים שלך ואיך שאתה זוכר אותם ואיך שזה חלק מהסיפור שלך ושבנה אותך בתור בנאדם ואתה יוצא מזה שאתה מבסוט על עצמך ומבסוט על החיים שהיה לך.

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על בעקבות הזמן האבוד [1] - בעקבות הזמן האבוד #1