ביקורת ספרותית על נתראה באוגוסט מאת גבריאל גרסיה מארקס
ספר טוב

---

אתחיל בגילוי נאות ואומר כי לא קראתי את הקלאסיקות של מארקס. לפני שנים ארוכות ניסיתי לקרוא את מאה שנים של בדידות, לא כל כך צלחתי אותו ומאז זנחתי את מארקס. אלא שהחיים הם דבר דינמי ולא כל דבר שהתאים לנו בעבר, מתאים גם היום, ולהפך. אי לכך כאשר קראתי על ספרו החדש של מארקס שזה בעצם כתב יד שהתגלה רק לאחר מותו, החלטתי לתת לו צ'אנס מחודש.

זהו ספרון קטן מידות בן 107 עמודים העוסק בחיים, בדילמות ובהתנסויות שהם מעמידים לפנינו.

גיבורת הסיפור אנה מגדלנה באץ', היא אישה באמצע שנות הארבעים לחייה שהתחתנה כבתולה צעירה, עוד לפני שסיימה את לימודי האמנות שאהבה. מאז שאימה הלכה לעולמה היא נוהגת מידי חודש אוגוסט לעזוב את בעלה ללילה אחד כדי לפקוד את קבר אימה הנמצא על אי אשר בסיפור הוא חסר שם. באחד מביקוריה באי היא יושבת בבר, מזמינה ג'ין עם קרח וסודה ומכירה שם גבר אקראי. ההתפתחויות באותו ערב הן צפויות למדי. כאשר הבחור עוזב את חדרה למחרת בבוקר, היא מבינה כי היא כלל אינה יודעת את שמו.

בביקוריה הבאים באי, מתמידה גב' באץ' להכיר גבר אקראי בכל פעם, חווה, מתנסה ומשתחררת. אך אל תטעו: זהו לא ספר על סקס אלא על החיים. למרות שנישואיה מאושרים, ביקורים אלו באי נותנים לה גם הזדמנות לבחון את יחסיה עם בעלה אליו היא נעשית קנאית וחשדנית יותר. בהמשך היא בוחנת את חייה בכלל ואז גם מבינה מה משך את אימה בשנותיה האחרונות אל האי בו בחרה להיטמן. מארקס כותב כאן על הגבול הדק שבין כבלים לחירות (אם תרצו: משבר אמצע החיים) והוא עושה זאת בצורה נהדרת.

אהבתי מאוד את העובדה כי לכל אורך הסיפור מזכיר מארקס יצירות ספרותיות אחרות. הכתיבה משובחת, התרגום מצוין והיה לי חבל שהספר(ון) הזה כל כך קצר, אך סופרים גדולים אינם חייבים כנראה לכתוב 500 עמודים כדי להוציא יצירות מתחת ידיהם.

עכשיו כנראה אתן צ'אנס מחודש גם למאה שנים של בדידות.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על נתראה באוגוסט