ביקורת ספרותית על לכבוש את 13 - הבחורים של טומן #1 מאת קלואי וולש
ספר טוב

---

״קראתי פעם שאנחנו מתבגרים עם הפגיעות, לא עם השנים. אם זה באמת כך, אני כבר יצאתי לגמלאות מבחינה רגשית.״

לספר הזה הייפ מאוד גדול, ורציתי סוף כל סוף להבין על מה הוא.
להיות כנה, ההתחלה הייתה מעניינת, אך ככל שאני מעבירה דפים, זה קצת נמרח. אני יכולה לסבול בעירה איטית, וזה דווקא יכול להיות מעניין, אך מקווה שלא יהיה מוגזם בהמשך.
כן, היו שם ניצוצות בין הזוג, כן, הייתה לזוג כימיה - וזה מה שהשאיר אותי מרותקת לדפים.
את הספר קראתי בפחות מ-24 שעות. 500 עמודים. זה דבר שלא קרה לי מאז שהייתי בת 16.
הוא זורם, הכתיבה קלילה וחמודה.
את שאנון היה מאוד קל לאהוב, לא רק בגלל האקע האכזר, אלא בעיקר בזכות האופי העדין והמתוק. האתגרים והכאב שהילדה הזו עוברת, ובכללי, משפחתה, הם קשים לעיכול.
יש דמות אחת שאהבתי יותר מכולם, אומנם לא הדמות הראשית, אך נהניתי מכל רגע איתו, הוא הפך את הספר להרבה יותר טוב. אתם בטח כבר יודעים על מי מדובר, ואני מאושרת לגלות שיש עליו כבר ספר משלו.
האם אני ממליצה? בהחלט.
בעיקר למי שאוהב ספרי תיכון חמודים, עם בעירה איטית בין הזוג.
מזהירה מראש שזה לא קליל כמו שזה נשמע, אומנם הכתיבה קלילה אך העלילה והסיפור של הדמות הראשית רחוקה מלהיות קלילה.

» ביקורות נוספות של Sophie Olson
» ביקורות נוספות על לכבוש את 13 - הבחורים של טומן #1