“״החיים קצרים מדי בשביל ללכת סחור סחור. הקיום שלנו נמדד בדקות. בשניות. בפעימות לב. זמן הוא הנכס הכי יקר שלנו, כי אי אפשר לפצות על זמן שאבד. ברגע שהוא איננו... הוא איננו לנצח. וגם אנחנו.״
הספר מספר על אוליביה, סופרת מניו יורק, שספגה כמה אבדות אשר שברו את ליבה, וזה הכניס אותה למחסום כתיבה. בעקבות זאת, היא טסה לפריז בתקווה שתוכל לכתוב.
ועל ג'יימס, אמן שעושה דיוקנאות של אנשים הסובלים מאבל. הוא רואה”