מי שצפה בסדרה "הצבי" יודע מהי "שיחה רזה" ומי שלא צפה - למה אתם מחכים?
אז עכשיו תלמדו מהו "ספר רזה".
ספר עם סיפור קטן קטן קטן, כתיבה קטנה קטנה, תוכן קטנטן.
לא משווה ומכאן בטח שלא מעלה.
טלי היא אני, ואת, והיא, וזאת, וזאתי. כולנו הישראליות יש בנו טלי. וגם טל. וגם דפנה. וגם אסנת. ובנות זוג של יאיר. וגם גיא. וגם יותם. ואמהות או אחיות של נעה. וגם גל. וגם תום. וגם נועם. אז?
היא נשואה ליאיר (ויכלה לא ועדיין הייתה אותה טלי), היא אמא לנעה, גל ותום (ויכלה לא ועדיין הייתה אותה טלי), קריירה יפה, בית יפה ובורגני בתל מונד עם מטבח יפה ולבן ומעוצב כמו של משפחה בתל מונד, ומקלחת יפה ולבנה ומעוצבת ובורגנית כמו של משפחה בתל מונד, ורצפה יפה... וחצר יפה.... ובורגנית - כנ"ל.
הייתה סטודנטית בבאר שבע ושם הייתה בת זוגו של גיא הסטודנט בבאר שבע. וגרה בדירה שכורה עם שותפה ההיא הרשג"דית מהצופים.
סיימה לימודים עברה לתל אביב עם יאיר.
גרו בדירה שכורה עם מטבח כזה חום ועבש של דירות שכורות בתל אביב ומקלחת כזאת חומה ועבשה של דירה שכורה בתל אביב ורצפת שומשום... ודלת כניסה... בתל אביב - הבנתם.
התעייפתם מהתיאורים? אני כן, טוב אני כתבתי וכתבתי - אז ככה הספר. הכותבת, לא ברור לי איך לא התעייפה. הקורא? הבנתם.
אז טלי פגשה את גיא באיזה פרויקט עבודה משותף עשרות שנים אחרי שנפרדו, אז המשיכו אחרי הפגישה לארומה לקפה - השלימו עבר, הבינו שהסיפור ביניהם לא היה סגור.
אה... וטלי שחתה כמעט יומיום בבריכה - בכל בוקר התיישבה על שפת הבריכה, טבלה את כף הרגל, חבשה כובע ים, התרגלה למים ונכנסה - ראש ואז גוף בצלילה. הלוך חתירה, חזור גב, הלוך חתירה, חזור גב, הלוך חתירה, חזור גב, ושוב ושוב.... ולמחרת - שוב טבלה את.... וואי. די. די.
כזה. הסיפור.
אה, אני מקווה שהכותבת עלית מורג לא קוראת כאן, כי לא נעים ככה להיקטל, אבל אם כן - אז, כשכותבים סיפור, בטח שכולל פירוטי פירוטים ומשלבים בו תיאורי שיעורי יוגה (למשל) - לקחתם מזרן, כוס מים, וכו' וכו', אז כשמתארים תרגילי יוגה ואפילו מכנים אותם בשם, איך לומר - רצוי לדעת איך באמת קוראים לתרגילים ככה בעולם היוגה, והאם אכן כך מבצעים אותם אם כבר התיאור המפורט. אה, למשל: לאחד התרגילים שתוארו שוב ושוב בפירוט קוראים "כלב מסתכל למטה" ולא כמו בספר, והשני המתואר בפירוט - "עמידת ראש לוטוס" ולא כמו בספר, "וויפסנה" ולא כמו... הבנתם..
גם תיאורי ארוחות הערב לילדים עם הטוסטים והסלט גזר או חסה או כרוב או סלק כמו שתום הכי אוהב ובחולמנות שלה שוב שכחה להכין גם חביתות, כי בואי לרוב יאיר מכין ארוחות ערב לילדים ונפל עליך שבוע שזה עליך, אז... וואי. די. די.
סיפור רזה וקטן קטן, כל הדיאטה הזו ע"פ 240 עמ'. לא משווה לא מעלה.
ובכנות אפורה: הבעיה? היא לא בכותבים שכותבים מה שבא להם, כי אם באפשרות הקלה כל כך לכל כותב רזה או שמן להוציא לאור ספר פרי עטו בפשטות וללא כל בקרת תוכן או איכות.
בזה החלטתי - לא קונה יותר ספרים רזים במבצעי 29 ש"ח. די. די

מי שצפה בסדרה "הצבי" יודע מהי "שיחה רזה" ומי שלא צפה - למה אתם מחכים?
אז עכשיו תלמדו מהו "ספר רזה".
ספר עם סיפור קטן קטן קטן, כתיבה קטנה קטנה, תוכן קטנטן.
לא משווה ומכאן בטח שלא מעלה.
טלי היא אני, ואת, והיא, וזאת, וזאתי. כולנו הישראליות יש בנו טלי. וגם טל. וגם דפנה. וגם אסנת. ובנות זוג של יאיר. וגם גיא. וגם יותם. ואמהות או אחיות של נעה. וגם גל. וגם תום. וגם נועם. אז?
היא נשואה ליאיר (ויכלה לא ועדיין הייתה אותה טלי), היא אמא לנעה, גל ותום (ויכלה לא ועדיין הייתה אותה טלי), קריירה יפה, בית יפה ובורגני בתל מונד עם מטבח יפה ולבן ומעוצב כמו של משפחה בתל מונד, ומקלחת יפה ולבנה ומעוצבת ובורגנית כמו של משפחה בתל מונד, ורצפה יפה... וחצר יפה.... ובורגנית - כנ"ל.
הייתה סטודנטית בבאר שבע ושם הייתה בת זוגו של גיא הסטודנט בבאר שבע. וגרה בדירה שכורה עם שותפה ההיא הרשג"דית מהצופים.
סיימה לימודים עברה לתל אביב עם יאיר.
גרו בדירה שכורה עם מטבח כזה חום ועבש של דירות שכורות בתל אביב ומקלחת כזאת חומה ועבשה של דירה שכורה בתל אביב ורצפת שומשום... ודלת כניסה... בתל אביב - הבנתם.
התעייפתם מהתיאורים? אני כן, טוב אני כתבתי וכתבתי - אז ככה הספר. הכותבת, לא ברור לי איך לא התעייפה. הקורא? הבנתם.
אז טלי פגשה את גיא באיזה פרויקט עבודה משותף עשרות שנים אחרי שנפרדו, אז המשיכו אחרי הפגישה לארומה לקפה - השלימו עבר, הבינו שהסיפור ביניהם לא היה סגור.
אה... וטלי שחתה כמעט יומיום בבריכה - בכל בוקר התיישבה על שפת הבריכה, טבלה את כף הרגל, חבשה כובע ים, התרגלה למים ונכנסה - ראש ואז גוף בצלילה. הלוך חתירה, חזור גב, הלוך חתירה, חזור גב, הלוך חתירה, חזור גב, ושוב ושוב.... ולמחרת - שוב טבלה את.... וואי. די. די.
כזה. הסיפור.
אה, אני מקווה שהכותבת עלית מורג לא קוראת כאן, כי לא נעים ככה להיקטל, אבל אם כן - אז, כשכותבים סיפור, בטח שכולל פירוטי פירוטים ומשלבים בו תיאורי שיעורי יוגה (למשל) - לקחתם מזרן, כוס מים, וכו' וכו', אז כשמתארים תרגילי יוגה ואפילו מכנים אותם בשם, איך לומר - רצוי לדעת איך באמת קוראים לתרגילים ככה בעולם היוגה, והאם אכן כך מבצעים אותם אם כבר התיאור המפורט. אה, למשל: לאחד התרגילים שתוארו שוב ושוב בפירוט קוראים "כלב מסתכל למטה" ולא כמו בספר, והשני המתואר בפירוט - "עמידת ראש לוטוס" ולא כמו בספר, "וויפסנה" ולא כמו... הבנתם..
גם תיאורי ארוחות הערב לילדים עם הטוסטים והסלט גזר או חסה או כרוב או סלק כמו שתום הכי אוהב ובחולמנות שלה שוב שכחה להכין גם חביתות, כי בואי לרוב יאיר מכין ארוחות ערב לילדים ונפל עליך שבוע שזה עליך, אז... וואי. די. די.
סיפור רזה וקטן קטן, כל הדיאטה הזו ע"פ 240 עמ'. לא משווה לא מעלה.
ובכנות אפורה: הבעיה? היא לא בכותבים שכותבים מה שבא להם, כי אם באפשרות הקלה כל כך לכל כותב רזה או שמן להוציא לאור ספר פרי עטו בפשטות וללא כל בקרת תוכן או איכות.
בזה החלטתי - לא קונה יותר ספרים רזים במבצעי 29 ש"ח. די. די