“כל בוקר טלי מגיעה לבריכה לשחיית הבוקר שלה. ככה היא מתחילה את היום. זו השגרה שלה מזה שנים, וכמו בכל שגרה, גם פה יש את ההרגלים הקטנים שהיא עושה אותם על אוטומט. זה מתחיל מטבילת אצבעות הרגליים במים, לאמוד את דרגת קור המים. לאחר מכן תתיישב על שפת הבריכה, ורק אז שאר הגוף מצטרף.
שחייה זה ספורט סוליסטי. יש בו בדידות, אבל גם הרבה שקט. ואת השקט הזה מצליחה עילית מורג להעביר אל תוך הסיפור, והוא מחלחל בין”
