ביקורת ספרותית על רצח לפי הספר - סוזן ריילנד #1 מאת אנתוני הורוביץ
ספר מעולה

---

״רצח לפי הספר״-אנטוני הורביץ



הוצאת כתר

435 דף



ראשית, הבינותי שזה מתח בריטי כאגטה כריסטי ושות׳…

שנית, מי המתרגם? כתוב באנגלית ״רציחות עורב הנחלים-עקעק״, איך הגיע ל״רצח לפי הספר״? הייתי נותנת שם אחר.

שלישית, ההתחלה של הקוראת כעורכת ספרים, סוזן ריילנד, את הספר של אלן קונווי, ״רציחות באחוזת פאי״, שכותב על דמות בלש שכתב בכמה ספרים. סדרת אטיקוס פונד, הבלש הגרמני שהיה יהודי וניצל ממחנה בלזן. מחשבותיה על ספר זה הכניסה אותי להיכון של הנאה.

כי אלן קונווי הוא דמות בדיונית והרצח מתרחש בשנת 1955.



זה נשמע כבר יותר משעשע….

אז להכין כוס תה ופאי כלשהו (הכינותי עמדי ״פאי״ באקלאווה).



1955, סקסבי-און-אייבון, כפר אנגלי עם תושבים שיודעים הכל, ומסתירים הרבה, כל אחד ואחת עם העבר האפל שלו ושלה. זה כפר שגם אם מישהו מתעטש בביתו, יהיה מי שיביא לו ממחטה.

אין צדיקים.

אך היודעת מכל, שידיה בהכל והכל בידיה, מרי אליסבת׳ בלייקיסטון, נפלה ומתה.

אנחנו עוברים סבב על רוב תושבי הכפר, בין אם זה הכומר ואשתו, הקברן, רופאת הכפר ובעלה הצייר, בעלי חנות עתיקות, שממש לא צריך בכפר, תאומים שרק הבכור ב-12 דקות קיבל את ירושת ההורים הגדולה ולא עוזר לאחותו, יש את הבן הלא יוצלח של מרי, רוברט, שהם לא מאד מחבבים זה את זו. רוברט נמצא עם חברתו האוהבת ג׳וי ויש עוד אנשים. כולם על תקן אשמים. (כמו בכל ספר של אגטה כריסטי ופוארו).

ג׳וי מחליטה לפגוש את אטיקוס פונד, הבלש המפורסם כדי להשתיק את הריכולים הזדוניים על רוברט שנחשד ברציחתה, אע״פ שזו היתה תאונה והוא היה איתה כל הבוקר.

פונד שולח אותה לדרכה, הוא לא יכול לפטור רכילות זדונית, אבל אופנוע ורוד שיש לה, מעלה בו ספקות.

שוב יש נרצח בכפר. אבל הפעם, פונד מגיע. הוא קיבל בשורת איוב והחליט להעביר את הזמן ולפענח תעלומה וגם, הוא לא מאמין בצירוף מקרים, שני מקרי מוות באותו מקום.

התור של החשודים, בשני המקרים, רק עולה ועולה…..

מלאך המוות מבקר שוב בכפר והפעם לפני שהוא לוקח, נגלה סוד נוראי וכבד.

רשימת החשודים עולה עוד.

המצב מגיע שפונד יודע מי הרג את מרי ומי הרג את התאום הזחוח והשחצן. ו…הספר נגמר.

עכשיו צריך לחפש את הפרק האחרון שמתאר מי הרוצח.

היכן הפרק הזה???



סוזן ריילנד מרוגזת ומחפשת היכן סוף הספר. מי הרוצח, מה פונד מצא וגילה? למה לתת לה מותחן ללא הפרק הסוגר?

היא מגלה שביתו של הסופר הזכיר מאד את בית האחוזה של אחד המסופרים בספר שהדייר נרצח בו.

יש קווי דמות מתאימים להרבה מהאנשים שסובבים את הסופר שנכנסים לספר. אלן שזר את חייו בספר ״רציחות באחוזת פאי״.

אך אין את מי לשאול, סוזן והסופר לא אוהבים זה את זו.

סוזן הופכת לבלשית בעצמה לחפש את הפרק האחרון של הסופר.

ומגלה הרבה על אלן קונווי ועל הסובבים אותו. ולכל אחד מהם סיבה למה הוא לא אוהב אותו.

הפרק האובד נמצא בדרך לא דרך והסוף מפתיע מאד!!!!



אין שמץ של הומור בכל העלילה, אפילו למיס מארפל ולפוארו היה הומור, זה היה חסר לי.

הסופר, אנטוני הורוביץ, ציין הרבה סופרים של מתח (שקראתי הרבה מספריהם, בעיקר את ג׳יימס פטרסון) ועוד, לי זה נראה מוגזם והאם השוויץ בידיעותיו?



אז אולי זה לא היה משעשע, אבל עדיין מהנה, מותח מאד, מתפתל ונהדר כמו מתח בריטי ישן (קשישי).

ומפתיע!!!!!!!!! וואו!!!!!

בהחלט נהנתי ובהחלט ספר מומלץ!!!!

בעיקר, לכל חובבי כריסטי.

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על רצח לפי הספר - סוזן ריילנד #1