הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 באוגוסט, 2022
ע"י יוסי נינוה
ע"י יוסי נינוה
ספר מתיש ביותר.
הספר כתוב כמיטב סיפורי הבלשות של אגאתה כריסטי (הרקולה פוארו, מיס מרפל) ארתור קונן דויל (שרלוק הולמס), ארל סטנלי גרדנר (פרי מייסון), רקס סטאוט (נרו וולף) - שם לכל המשתתפים יש מניע לרצוח את הנרצח, וכל אחד מהם היה מתישהו במקום הרצח. והנה מופיע הבלש החכם, ומתוך הסתכלות נבונה וראיה מפוקחת ושיחות מעמיקות פותר את התעלומה, ותמיד הרוצח הוא היחיד שלא נחשד לאורך כל הסיפור.
אולם בספר זה (430 עמ') עלילת רצח אחת משולבת בעלילת רצח שני, שילוב שיש בו משמעות, עד אשר חשתי בשלישו האחרון של הספר, מותש, משפע העלילות, מריבוי החשודים, והתחלתי לתמוה, מה זה כבר מעניין אותי מי רצח את.. ומי רצח את...
למרות הכול סיימתי, כי אינני נוהג לנטוש ספר באמצע.
אותי זה התיש!
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יוסי נינוה
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
כשאין מה לאמר, לא חייבים לאמר. (י"ז, כ"ח) - מתוך הכרות ארוכת דיבובים.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
כשתגדל, תלמד לנטוש.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
