ביקורת ספרותית על מעבר לים - נחום גוטמן - אמן צעיר באירופה מאת תמר רותם
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 בינואר, 2024
ע"י בר


"הוא מחפש, כמו בלש, את העקמימות של תווי הפנים והגוף. הרווח, השסע, הדבר הפגום שמבקשים להצניעו, מלמדים אותו על השלם."

נחום גוטמן. מי אתה באמת? פעמים רבות שמעתי את שמך, למדתי עליך בבית ספר, אפילו עצרתי בסקרנות אל מול יצירותיך במוזיאונים. מסקרן יהיה לקרוא את תולדות חייך, איש בעל השפעה כה רבה באמנות הישראלית.
הספר מגולל בפנינו את סיפורו של האמן, את התפתחות הקריירה האמנותית שלו ואת חייו האישיים מימי לימודיו בבצלאל, היותו אמן גולה באירופה וחזרתו ארצה לתל אביב.

זהו רומן ביוגרפי, סוגה שהייתה לא בדיוק פשוטה להכלה עבורי. המילים על הדף היו אמנם במעין סוג של עלילה אך היא הייתה מאוד אינפורמטיבית ודי מרוחקת. עומס יתר של דמויות וסיטואציות, הרגשה של רצון מצד הסופרת לזרוק על הקורא כמה שיותר מידע ביוגרפי ופחות קווי עלילה עדינים ומשתלבים.

הכל הרגיש קצת קל מידי לנחום גוטמן ואולי אפשר היה טיפה לחשוף את הקושי שלו כאמן בהתהוות, את הרצון העז להצלחה ומה שמניע אותו קדימה בהתמדה עיקשת. משום שגם האתגרים הקלים לא מוצגים כנקודות שבר משמעותיות, היה לי קשה להתחבר אל דמותו ולאהוב אותה כפי שהייתי רוצה. גוטמן נשאר מאוד פסיבי כדמות כאשר המציאות פשוט קורית לו בלי יותר מידי מאמץ, או כך לפחות חשתי.

היחסים המעניינים ביותר היו דווקא בין נחום גוטמן לאביו, שלא גידל את ילדיו ונישא בשנית מהר מידי לאחר מות האם. חסרונו של האב בעברו של גוטמן ויחסיו המורכבים עמו בהווה הם אלו הגרמו לי לראותו באור יותר אנושי וחשוף. ובין בלילי המידע שלעיתים היו לא מעניינים, דווקא ביחסים עדינים אלו בין אמן מצליח לאמן עבר ממורמר שבין היתר הם גם אב ובנו, מצאתי עניין.

חלקו המעניין ביותר של הספר הוא חלקו האחרון שמתרחש דווקא בתל אביב. בכל שנותיו של גוטמן באירופה הכל מרגיש מאוד איטי ומרוחק ואילו בתל אביב חשתי שהסיפור מקבל נפח ורבדיו עמוקים יותר. היה מעניין לקרוא את אחרית הדבר של הסופרת, ניכר כי נעשתה פה עבודת תחקיר גדולה מאוד ועל זה יש לי את מלוא ההערכה כלפיה.

באמצע הספר ישנה הפוגה קלה בכתיבה ודפים עם מרקם שונה מקבלים את פני הקורא. אלו הם דפים עם ציוריו של גוטמן מכל מיני שנים. נהדר היה להביט בציורים הללו מול העיניים כאשר הם מקבלים חיים ביחד עם הסיפור.

"יש אכזריות מנחמת כמעט בתנועה האינסופית של הזמן, קדימה, לעבר הדבר הבא".
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בר (לפני שנה ו-7 חודשים)
רץ, תודה לך.
בהחלט הקריאה שלנו הייתה משתי נקודות מבט שונות,
אך זה גם היופי.
רץ (לפני שנה ו-7 חודשים)
ביקורת אכן נכונה וטובה מנקודת קריאתך, הקריאה שלי הייתה שונה, מדובר בפרשה עלומה, אהובתו הלא ידועה של גוטמן, שיוצאים למסע חיפוש חובק עולם, שבו כל שביב מידע חיוני, ולכן מבחינתי הגילוי החידוש, והניסיון להראות איך אהבה זאת השפיע על גוטמן, היא העיקר בסיפור הזה, והחשוב מכל התחושה של שברון הלב, בה מסתיים הרומן הזה, ממש מכמירת לב.
בר (לפני שנה ו-7 חודשים)
יעל- צודקת לחלוטין. גם בעיני בסוגה כזאת זה בלתי אפשרי להעמיק אל תוך נפשה של דמות ותיאור התהליכים זה בדיוק מה שמשאיר את הדבר ברובד האינפורמטיבי והשטוח.

חני- לגמרי. האמת שלא קראתי המון ביוגרפיות אם בכלל, כנראה גם תיאום הציפיות שלי אל מול הספר היה שונה. בכל אופן, אין ספק שגוטמן היה אמן נפלא.

סקאוט- האמת שאבא שלי אהב מאוד את הספר וגם דירג אותו בחמישה כוכבים זוהרים.
הוא המליץ לי ולכן קראתי. אז אולי כן תאהבי.

פאלפ- תודה רבה. חבל לי שלא הרגשתי ככה במקרה הזה.

דן- תודה רבה, האמת שאחרי הספר הזה הבנתי שביוגרפיות זה כנראה קצת פחות בשבילי, ולא חושבת שאמהר לקרוא עוד ספר בסגנון הזה בקרוב.
דן סתיו (לפני שנה ו-7 חודשים)
בר סקירה יפה מאד. הסקירה המרשימה שלך שכנעה אותי שאין צורך למהר ולקרוא ביוגרפיות. אני מניח שאפשר להנות מהמיסה הגרמנית של שוברט או מציורי ואן גוך גם מבלי לצלול לנבכי חייהם.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-7 חודשים)
סקירה יפה מאוד, בר. אני קורא לעתים על אמנים חשובים, במקרים רבים הביוגרפיות שלהם מרתקות מספרי מתח, הן שופכות אור על עולמם הפנימי ועוזרות להבין דברים. נראה לי שהיה עובר עוד הרבה זמן עד שהייתי מגיע לקרוא את הספר הזה אם בכלל. תודה שהבאת.
סקאוט (לפני שנה ו-7 חודשים)
יפה! יש לי את הספר והאמת צר לי לשמוע שהוא לא כזה טוב כמו שחשבתי. מה שכן, יצירותין הספרותיוץ של גוטמן הן פנינה ושוזרות בתוכן גם מיצירותיו האומנותיות.
חני (לפני שנה ו-7 חודשים)
ככה זה עם ביוגרפיות תודה בר.
העניין שצריך להכניס לספר פרטים עסיסיים, יבשים
רטובים ואם התמהיל לא נכון
זה לא עוזר לאישיות שמאחורי הביוגרפיה.
גוטמן אמן נפלא והציורים שלו כל כך
ארץ ישראלים ויפים.
yaelhar (לפני שנה ו-7 חודשים)
לדעתי שמת את האצבע על הקושי שבכתיבה ביוגרפית:
אפשר לתאר את התהליכים שעברו על הדמות אבל קשה מאד - לעתים בלתי אפשרי - "לתפוס" את האישיות הנמצאת בתוך המתואר. זה קשה במיוחד כאשר הדמות המתוארת, כמו גוטמן, היא של אמן רב-תחומי. עצוב מאד שאבא שלו לא היה אב בשבילו. מה הקשר לגוטמן, הצייר, הסופר, הילד הנצחי?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ