ביקורת ספרותית על צפע באוויר - קודה #3 מאת גיא קוטב
ספר טוב

---

"במרחק עשרים מטר מהמבנה ישבה מיה שפופה, מכנסי הרכיבה שלה מופשלים, פתאום קפאה: מתחת לשיח שבחסותו הסתתרה נראה בבירור ראש של נחש." אם תקראו תגלו מה קרה למיה ואביה שבדיוק כשהלכה לעשות פיפי הוא שם את כריס אייזק באוזניות עם השיר "משחק מרושע". ולכן לא שמע אותה בכלל.

אסופת הסיפורים של הכתב והסופר גיא קוטב שגם מתנדב בסיירת אופני הרים של קק"ל. מביא בספרו הצנום סיפורים מופלאים של האדם והחיה זה מנגד זה או זה לצד זה באותו יקום, על אותה אדמה. זה אחד הספרים האופטימיים שקראתי בחיי שמייצרים אצל הקורא סוג של שקט, שותפות גורל לנעשה בכדור הארץ שלנו. חיבור של חמלה ואהבה וגם כבוד כל אחד למין האחר. ניסיתי להבין מה המיוחד בסיפורים הרבים שלעיתים חולשים על עמוד וחצי של "תשע נשמות", והבנתי שאין בסיפורים רוע. גם אם מחליטים החלטות קשות בסיפורים לגבי החיות שסובבות אותנו הם נטולות רוע, אנוכיות, אינטרסנטיות או שום רצון להרע לטבע או לחיה.
החיים לאחרונה כאן הפכו ללופים חוזרים של מלחמת טוב ורע, הקצוות של טוב כל כך טובות שהן מרגישות כמו תמצית כל הטוב שבעולם, ולעומתו הרע הוא תמצית כל הרוע בעולם שאין רע ממנו. הספר נותן הצצה לחיים שכולנו רוצים ושואפים לחיות, בכבוד הדדי של "חייה ותן לחיות", הצצה לחיים שרואים את האחר עומד מולנו, לא סתם מסתכלים עליו, אלא ממש רואים אותו.

כל הסיפורים יפים, החיבורים שגיא עושה מופלאים ומספקים עושר תרבותי וחברתי של חבורות רוכבי אופנים בהרי ירושלים וצלילי להקות ציפורים נודדות בשמים עם כל הפסטורליות מסביב, פציעות של חיות באמצע הדרך וריצה לווטרינר להציל אותם. הרגשות, התכונות, המידות האנושיים שגיא הלביש על החיות (האנשה) מספקות התבוננות שנייה על אילו ההולכים על ארבע או בעלי כנף, על טורפים ויונקים ועולם שלם של אהבה.

יש סיפור בשם "השועל" שיצא לשוח ולדלג בהרי ירושלים אחרי תנומת הלילה ותהה מה יזמן לו היום. לבסוף מצא שועלה צעירה ועקב אחריה בהנאה. הוא ידע שהיא צעירה ולא מנוסה בשטח כמוהו. שמע מכונית מתקרבת וראה איך היא נבלעת. "המפלצת הכחולה-אפורה השמיעה שאגת ניצחון והחלה לברוח עם השלל בקרבה". השועל היה עצוב אבל הבין שזו דרכו של הטבע. "יש טורפים ויש נטרפים וכולנו חלק משרשרת המזון." סוף הסיפור חוגלה ואפרוחיה נתקלה בשועל אבל הוא היה כל כך עצוב ומוטרד שהביט בהם ופשוט המשיך הלאה.

אז למי שצריך או רוצה קצת אופטימיות של כל הערכים הטובים והיקרים שגדלנו עליהם כאן במדינה, או לשוטט קצת בליגד אזור תעשיה מודיעין, הרי מבשרת, נחלים למיניהם בהרי ירושלים מוזמן להציץ ולהתאהב.

הבת שלי וחברותיה שהיום בגרעין ניצנה משוגעות על "תשע נשמות" כי הן אוהבות להכניס את הספר לכיס, וזו גם דרך לעורר את בלוטות הטעם לספר

עוגל לארבע כוכבים היות ואין חצי)

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על צפע באוויר - קודה #3