ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 24 באפריל, 2009
ע"י עידיתה.
ע"י עידיתה.
בתיכון למדתי קולנוע, והסרט הזכור לי יותר מכל הוא "התפוז המכני" של סטנלי קובריק.
זה הסרט שפקח את עיניי לעובדה שאם מספרים את הסיפור בצורה הנכונה, אפשר לעוות את הנפש האנושית ולגרום לה לחוש שלל רגשות הסותרים את כל הערכים וההיגיון שאותם היא מכירה.
הספר "הנה אני מתחילה" יצר אצלי את אותה הבעיה בדיוק.
כל כך הרבה פעמים במהלך הקריאה הפסקתי לקרוא בגועל, וצעקתי על עצמי (בלב): "מה פתאום את נהנת ממה שכתוב פה?! זה חולה!!! את מגעילה אותי!!!"
ואז אמרתי לעצמי: "אבל זו ספרות וכו', וזה כל כך... יפה".
הסיפור חולה, שלא יהיו טעויות. נפש עדינה לא תעמוד בקריאה שלו.
אבל הוא כתוב בצורה כל כך טובה וכל כך סוחפת, שאי אפשר שלא להיסחף איתו.
וכך, כמו ילדה שמסתירה את העיניים חלקית מול סרט אימה, קראתי את הספר הנהדר הזה, מזועזעת וכועסת על עצמי על שבכלל יש לי כלפיו רגשות חיוביים.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ליאורר
(לפני 15 שנים ו-3 חודשים)
ניסחת היטב
אני מסכים לחלוטין, ניסחת היטב את הדואליות של הספר - מצד אחד סיפור אהבה סוחף ומצד שני יהודית קציר באמת לקחה רחוק את כל עניין האסור (אם במערכת יחסים, מין, יחסי מורה-תלמיד).
האם קציר הגזימה? לדעתי, לא. היא הצליחה לעשות משהו די מדהים בסה"כ ובסגנונה המיוחד עטפה את הסיפור כך שהכל השתלב וזרם בצורה טבעית. אולי זו תמצית היכולת של יהודית קציר, היכולת ללכת על הקצה, אל תוך ה"אסור", אך לא רחוק מדי. בשורה התחתונה - ספר טוב, אבל אל תתחילו לקרוא אותו בלי שקראתם את "למאטיס יש את השמש בבטן", ככה - להכין את הקיבה... |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
