הספר כולל שלוש נובלות מפי עגנון כשהידועה מביניהן היא "בדמי ימיה", הנובלות הנוספות הן "פנים אחרות" ו-"הרופא וגרושתו".
המשותף לשלשת הסיפורים הללו של עגנון הוא יחסי איש ואישה והמורכבות שבהם.
"בדמי ימיה"- סיפורה של לאה הצעירה המאבדת את אמא בגיל צעיר. חלקה הראשון של הנובלה מסופר מפי לאה והוא מתאר את ההתמודדות של אביה ושל כלל המשפחה עם השכול וכיצד הדבר משפיע על חיי יום יום של המשפחה. עקביה הוא סטודנט ונכנס לסיפור כשהוא משכיר חדר בבית המשפחה ונותן שעורים פרטיים ללאה ולחברתה. מכאן הסיפור מסופר מפיו של עקביה. עקביה בן 40 ולאה בת 17, אב המשפחה איננו מרוצה מהאהבה ההולכת ונרקמת בין השניים.
"פנים אחרות"- הנובלה פותחת ביום הגירושין של מר הרטמן וטוני אשתו, אך על אף הגירושין הם ממשיכים להאחז האחד בשניה. הרבה חלומות בסיפור.
"הרופא וגרושתו"- נובלה המתרחשת בוינה. דינה היא אחות טובה ויפה העובדת בבית-החולים, המטופלים כולם מעריצים אותה ורוצים לשהות במחיצתה, כך גם רופא המחלקה. דינה היא גרושה ולאחר שהרופא מחזר אחריה זמן מה הם מתחתנים, אך זכרו של הבעל הקודם עולה באוב בחלומותיו של הרופה וזה מפתח אובססית קנאה לדינה. למרות שלדינה כלל אין קשר עם בעלה לשעבר הוא עדיין נוכח כל הזמן ביחסים בין השניים. קנאתו של הרופא מעבירה אותו ואת דינה על דעתם והתוצאות קשות.
הכתיבה העגנונית נוכחת במלוא עוצמתה בכל עמוד, יש בסיפורים הרבה פסוקים לפנתיאון של הספרות העברית. הקריאה בעגנון לא קלה, ועד היום קשה לי להבין איך מלמדים עגנון בבתי הספר. זכור לי כי בנערותי בתיכון היה עגנון שנוא נפשי מכיוון שלרוב כלל לא הבנתי אותו ולא נהנתי מכתיבתו.
ככל שקוראים יותר עגנון מבינים יותר את שפתו והקריאה בו הופכת קולחת, מובנת ומהירה יותר.












![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



