ביקורת ספרותית על מה שמצחיק בנורמן פורמן מאת ג'ולייטה הנדרסון
ספר מעולה

---

ספר מהנה ובאמת מחמם את הלב, כמו שנכתב על גב הספר. לכאורה עוד ספר מסע של אמא, ילד וזקן אחד, אבל זה מסע כל כך אנושי ומכמיר לב, שאפשר בקלות להזדהות עם כל מה שקורה בו.
נורמן וג'קס היו חברים בלב ובנפש, רק שג'קס מת פתאום, בגיל 12, ומה שנשאר מהחברות שלהם היו הזיכרונות שלהם וקופסא מלאה בתוכניות להופעה שלהם כסטנדאפיסטים. אמא של נורמן הפסיקה את לימודיה באוניברסיטה כשגילתה שהיא בהריון, רק שההריון הזה צמח אחרי שאבא שלה התאבד והיא בילתה את ימי האבל בשיכרות עם כל גבר שרצה להגיע למיטתה. נורמן ידע את זה ואמו חשבה שהוא יסתפק בידע הזה, אבל אחרי מותו של ג'קס היא ראתה שבין השורות של תוכנית ההופעות מופיעה גם שורה שבה כתוב שצריך למצוא את האבא. כך נולד המסע מעיירה קטנה בקורנוול לאדינבורו בירת סקוטלנד. מסע שמטרתו להופיע גם בפסטיבל עם הבדיחות מהקופסא וגם למצוא את האבא. למסע הזה מצטרף זקן נחמד, חבר לעבודה של האם, איש מוכשר מאוד בהרבה תחומים, שלמעשה מנווט את הנסיעה.
כמו בכל מסע, שובר שיגרה, תוך כדי איסוף חוויות, החיים מגלים לנו שאנחנו לא ממש מכירים את עצמנו. אבל הגלויים האלה בספר הם על דברים קטנים, יומיומיים, דברים שכולנו מכירים, וזה מה שעושה את הספר לנפלא. תקראו. יש ספרות קטנה - גדולה.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על מה שמצחיק בנורמן פורמן