ביקורת ספרותית על צל של ספק מאת רם אורן
ספר לא משהו

---

אינני זוכר כמה שנים עברו מאז קראתי כמה מספרי רם אורן שפרץ לתודעה במותחנים עתירי פעולה ורומנטיקה. אז די נהניתי.
התגלגלו לידי כמה באקראי ובחרתי בזה להעביר שבת במשהו קליל, ו....
איך לומר, די ערימת קיטש.
אז מה יש לנו? בסדר, יש סיפור. דמיוני אבל מה זה משנה. יש בו יסודות שיכולים להיות אמיתיים.
סשה, עולה חדש מרוסיה, מוזיקאי מחונן, אדם נבון חדור אמביציה ומוכן לעבודה קשה. הוא הופך ליד ימינו ויועצו הקרוב של פוליטיקאי בינוני השואף לראשות הממשלה. גליה ילידת רוסיה שעלתה לארץ כילדה הינה אשת מוסד לשעבר המתוודעת אליו והקליק מיידי. סיפור אהבה של ממש. וכמובן לא נשכח את השכנה נינה ובנה אלכס בן העשר המפליא לנגן בהדרכת סשה.
אלא מה, בהדרגה עולים נגדו חשדות כבדי משקל שהוא רחוק מלהיות האדם טוב הלב והתמים שקבע את מגוריו בשכונה ד' האפרורית ומוכת הצרות בבאר שבע שרוב תושביה הם מי שידם אינה משגת הרבה.
יש מרכיבים היוצרים עלילה הנעה בין ישראל לרוסיה. פשע, אהבה, שירותי הביטחון הבוחשים חזק בעסק, פוליטיקה ובגידות. תככים ותחמנות בצד נאמנות למטרה. מרדפים ומעקבים. וכמובן הטוויסט הבלתי נמנע.
רק ש...הרבה קשקשת נאיבית ומיותרת, ממש באלדאצ'י הישראלי. הקפה החם והריחני, האוכל המדיף ניחוח והערב לחך, השמלה המחמיאה לגליה החטובה. הבילוי בקניון ובתי הקפה. העיר המתעוררת בבוקר לרעש משאיות האשפה ואנשים הסועדים את ארוחת הבוקר או ממהרים לעבודתם וילדים לבית הספר.
'פקה פקה בולו בולו' על אמת. ככה זה כשרוצים להוסיף עמודים.
כמו ב'כשהארי פגש את סאלי' שלפני עשורים נראה לי מתוחכם למדי ובצפייה חוזרת לפני כמה שנים רחוק מאד מכך ועל גבול האינפנטילי. קרא ושכח קלאסי. להעביר שבת? למה לא.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על צל של ספק