ביקורת ספרותית על עד מוות מאת עמוס עוז
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 באוגוסט, 2023
ע"י yaelhar


#
יש בספרון הזה שתי נובלות. הראשונה – "אהבה מאוחרת" בסדר. היא תלוייה כולה בשמיעה המוסיקלית של עוז. היכולת שלו לחקות את דרך החשיבה וצורת הדיבור של הדמות הגיבור שלו. שרגא אונגר הוא שמן, מקשיש, ערירי וגלמוד, אספן של עיתונים ישנים וצרכן אדוק של מהדורות החדשות ברדיו. כל הלהט שלו מופנה להרצאות שהוא נותן בקיבוצים מטעם הועד הפועל של ההסתדרות שנושאן הוא תמיד האיום הבולשביקי על היהודים. על היהודים החיים ברוסיה, על היהודים החיים בישראל ועל כל יהודי העולם, שאינם מבינים עד כמה מסוכנים הרוסים. הסיפור כתוב היטב, לא משעמם ולא מלהיב. משכנע באמינותו אבל אין פה דבר להתלהב, להתמוגג או להיסחף. בסדר כמו שאמרתי.

ואז מגיעה הנובלה "עד מוות" שהשאירה אותי פעורת פה. כתיבה מופתית, הצלחה יוצאת דופן בבריאת העולם עליו הוא כותב. אמינות גבוהה וזה לא טריוויאלי כשהסיפור עוסק במסע צלב במאה ה-11. האדון המכובד גיום דה טורון, שהתאלמן מאשתו השניה הצעירה, מארגן מסע צלב לטיהור נשמתו ונשמת אנשיו. הם צריכים לגלות את הטומאה ולהשמידה גם בדרכם לירושלים. וכך מתארגנת לה שיירה שכוללת אריסים, עבדים, סוסים, וגם נשים למיניהן, שיספקו את צורכי הגברים הנלחמים.
ביד אמן טווה עוז עולם שכולל אמונות, התנהגויות, מטרות בשפה שמתאימה לסיפור באופן מופלא, וסיפור נפלא המשכנע את הקורא בכל סממני העולם אותו הוא מתאר.

הרבה חשבתי על הסיבה לחבר את שני הסיפורים האלה בספר אחד. אין לי תשובה. יכול להיות שהפחדים של החבר שרגא אונגר התחברו עם העולם הימי-ביניימי שמתאר עוז. אולי הניסיון של החבר אונגר להתגבר על "הטמפרמנט שלי" כדבריו, מתחבר לשאיפה של האציל דה טורון, המנסה לטהר את עולמו ואת עצמו מחוסר הטוהר שיהודים מביאים על עולמו, וככל שהוא מנסה יותר, הוא מזדהם יותר? לא יודעת.

"עד מוות" פורסמה תחילה ב"קשת" בשנת 1969. הספרון המכיל את שתי הנובלות יצא לאור בשנת 1971.

הגעתי לספר בזכות המלצה של עמיחי. ואני מודה לו כל כך, במיוחד שההמלצה לא כוונה אלי, ואני סתם אימצתי אותה. במהלך השנים קראתי כמה ספרים ומסות של עוז, אחרי ש"מיכאל שלי" הגרוע והמשעמם גרם לי להחליט לא להתקרב אליו שוב. הערכתי מה שקראתי אבל אף פעם – עד לקריאת עד מוות" – לא נסחפתי בהתלהבות. הסיפור הזה הוא סיפור של רב-אמן, שמגיעים לו שבחים לא מסוייגים על הכתיבה ועל הייחודיות.


* לא דירגתי את הספר. ל"עד מוות" מגיעים יותר מ 5 כוכבים. "אהבה מאוחרת" יקבל 4 כולל פקטור. לא הצלחתי לעשות ממוצע הוגן.
34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, עמיחי
מסכימה איתך אם כי לא קראתי מספיק מעוז כדי להגיד את זה.
עמיחי (לפני שנתיים)
שמח שאהבת :-)
הסיפור הטוב ביותר של עוז.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, דן.
"אמינות" אינה, לדעתי, תיאור מדוייק של מקום או תקופה, אלא אווירה. נוכלים (להבדיל) הם אנשים המשרים אמינות למרות שכוונותיהם אינן טהורות. לכן, למרות שאין לי מושג איך התנהלו הדברים במאה ה-11 ואני חושדת שגם לעוז לא היה מושג, ההרגשה בסיפור היא של אמינות גבוהה.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
דיוק הוא לא ממש הקטע שלי. הייתי רוצה לחשוב שהגינות כן.
דן סתיו (לפני שנתיים)
YAELHAR נהניתי מאד לקרוא את הסקירה המרתקת שלך עוד שתי הנובלות. אני מעדיף לקרוא על מקומות רחוקים או זמנים אחרים מאשר להתמודד עם ספרות העוסקת בהוויה של כאן ועכשיו. לא יודע איך הייתי קובע האם הסיפור של עוז על המאה ה-11 אמין או לא מהסיבה שאינני יודע כמעט דבר על תקופה זו.
Pulp_Fiction (לפני שנתיים)
ביקורת מצוינת היינו מקבלים ממך גם ממצוע לא הכי מדויק, לא בכל דבר חייבים להיות ייקים (:
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, אנקה.
אם את מדברת על הנובלה הראשונה בספר הזה - אני יכולה להבין. למרות שהיא לא שיעממה אותי, היא בעצם סוג של ציור על סוג של אדם שהיה די נפוץ פה בשנות השישים של המאה הקודמת (הם נעלמו מהנוף מסיבות טבעיות...)
לגבי הסיפור הזה - הנושא מפתיע (בכולופן אותי הוא הפתיע) אבל אחרי שהבנתי שמדובר בסיפור מימי הבינים(?) הכל הסתדר להפליא.

את "קופסה שחורה" לא קראתי אבל אולי אקרא, לאור ההמלצה.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, גלית.
"מיכאל שלי" באמת גרם לי להרתע מעוז, והמסות, שקראתי לפני כמה שנים תיקנו קצת את הרושם. עדיין אני לא יכולה לומר שהוא אחד מחביבי. חוץ מהסיפור הזה...
אנקה (לפני שנתיים)
ניסיתי לקרוא את הסיפור הזה של עוז אבל לא התקדמתי הרבה בקריאה. לא אהבתי. את מיכאל שלי לא אהבתי בכלל.
את קופסה שחורה לעומת זאת אהבתי.
אולי אם הייתי קוראת עוד ספרים שלו הייתי מחבבת יותר את הכתיבה שלו. אולי.
גלית (לפני שנתיים)
אצלי מיכאל שלי ומנוחה נכונה גררו רתיעת רבת שנים
עד שגיליתי את המסות: פה ושם בארץ ישראל, מתחילים סיפור
מוריה בצלאל (לפני שנתיים)
יעל, זה כנראה רעיון טוב לקחת אותו במנות קטנות. אולי גם בשבילי זה עוז מוקדם מדי :)
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, חני.
כנראה אין חוקים לגבי מיקום הסיפורים באסופה.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, מוריה ב.
אמת. קראתי (שוב) את הביקורת שלך ואכן יש חפיפה גדולה בין השתיים. אבל בניגוד אליך, בזכות העובדה שקראתי כמה ספרים ומסות שעוז כתב, לא התעורר בי שום רצון לבינג' עוז. אשמור לי את "עד מוות" כיהלום סוליטר זורח מעל כתיבתו הלא אחידה של הסופר.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, כרמלה. הופתעתי לטובה.
yaelhar (לפני שנתיים)
רב תודות, אברהם
זה נכון. לו "עד מוות" היתה ראשונה, אני משערת שהייתי זונחת את השנייה. מצד שני לו הייתי קוראת את "אהבה מאוחרת" לבד, סביר שהייתי מתייחסת אליה כראוי לה, ולא מוחקת אותה מזכרוני.

אני מנחשת ש"עד מוות" ידבר אליך בקול רם מאד.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, אור שהם
לטעמי אם להכיר ספר אחד של עוז, זה הספר (מתנצלת בפני אוהבי "על אהבה וחושך" ו"קופסה שחורה"...)
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, מורי.
התרשמתי ששתי הנובלות חוברו יחד בהוצאות שונות (הספר שבידי הוא בהוצאת פועלים, לא כתר כמו זה) וזה גרם לי לחשוב שיש איזו סיבה עניינית לחבר את השתיים. מסכימה שקשה לדרג בנתונים אלה.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, זאבי
חני (לפני שנתיים)
תודה יעל, סקירה יפה! העיקר שזכית לקרוא סיפור מופתי.
תמיד חשבתי שדווקא הסיפור הראשון
חייב להיות הכי טוב, כי אם לא אז הקורא
לא ימשיך. לא הכרתי את הספר.
מוריה בצלאל (לפני שנתיים)
נפלא. תובנותיך משקפות את שלי בהרמוניה כמעט מושלמת, וכך גם התנסותך עם עוז. את המסע שלי איתו התחלתי גם אני עם "מיכאל שלי" והאכזבה כמעט גרמה לי לותר על עוז לחלוטין. אבל אז עמיחי המליץ לי לקרוא את "עד מוות" שהצית בי כבוד מחודש לכתיבתו. לאחר מכן קראתי את "קופסא שחורה" תחת המלצתו של מורי, וברשותו, אעביר את אותה המלצה גם לך :)
למעשה, עוררת בי חשק לחזור ולהמשיך באותו מרתון-עוז שביצעתי בזמנו, שהתחיל כאכזבה והתגלה כזהב. תודה, יעל.
כרמלה (לפני שנתיים)
תודה יעל, שמחה שאהבת.
אברהם (לפני שנתיים)
טוב שהסדר בנובלות הוא כך.
שערי בנפשך לו היה היפוך...
"הנפילה" היחסית הייתה מאוד מאכזבת.

סקירה משובחת.
אקרא בהקדם.
תודה יעל.
אור שהם (לפני שנתיים)
לא הכרתי את הספר הזה של עוז, תודה על הסקירה yaelhar
מורי (לפני שנתיים)
לפעמים זה מתסכל לדרג סיפור טוב עם סיפור מופת ואין לי שום תובנה היא להביא למין ממוצע משוקלל ספרותי. אני לא מתפלא על חיבור שני הסיפורים, שאין לזה קשר עם תוכנם. אולי עובי, אולי הצגת יכולותיו של הסופר הצעיר.
זאבי קציר (לפני שנתיים)
סקירה מעניינת מאד,ֶתודה לך.
yaelhar (לפני שנתיים)
תודה רבה, ראובן
ראובן (לפני שנתיים)
סקירה יפה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ