ביקורת ספרותית על בבחינת כוח עליון מאת ליאת פיש

---

ארבעה סיפורים קצרים מרכיבים את מקבץ הסיפורים בו ליאת פיש מאתגרת את דמויותיה בגזרות גורל כאלה ואחרות. הדמויות הראשיות והמשניות מוכות על-ידי הגורל, פעם אחר פעם.

קבלן שמואשם בְּמות פועל סיני, פסיכותרפיסט שחווה משבר אישי ומקצועי, בעלת חנות צמחים צעירה ששומרת על ילדון שעובר פגיעה נפשית, ואותו ילדון שמתבגר ומנהל מערכת יחסים עם כפילתה הפצועה גם כן.

האדישות של חלק מהדמויות לסבלם של אחרים הייתה מרעננת בעיניי באותנטיות שלה, בדגש על אדישותו של הקבלן לפועל שנהרג בגללו, תוך העלאת המודעות לתופעה שיש נטייה לעבור עליה לסדר היום.

פיש כותבת בסגנון מיוחד - עקיף, אסוציאטיבי ומשונה. היא לא מנסה להתחבב, חלק מדמויותיה מעוררות אמפטיה וחלק אנטגוניזם גמור.

מאורעות טובים ורעים נקרים בעלילת הדמויות, באקראיות גמורה וללא קשר לצדק כזה או אחר, באופן שמשקף נאמנה את המציאות.

כל סיפור נפתח בשם הדמות ובפנייתה המבטאת את תמצית קיומה ביקום. קיים חוט מקשר בין הסיפורים. התחבב עליי במיוחד הסיפור האחרון בו התעוררה בי אמפתיה כלפי מירית ועידו (על אף שסיפור קודם לכן, די סלדתי מהראשונה).

פיש מבקשת לעלות את השאלה על אלו מאורעות בחיינו ניתן לקחת אחריות ועל אלו פחות.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על בבחינת כוח עליון