ביקורת ספרותית על קנאת סופרות מאת מאיה ערד
ספר מעולה

---

את הספר התחלתי לקרוא לפני חצי שנה וסיימתי שלשום.
אהיה יותר מדוייקת.
את הספר התחלתי לקרוא לפני חצי שנה, החזקתי בבית כמה חודשים, החזרתי לספריה בעמוד 200 בערך, לקחתי הפסקה של חודשיים, ראיתי בחנות, דיפדפתי (ראיתי במקרה קטע שלא קראתי עדין והתלהבתי מחדש), קניתי, נתתי לו לנוח בבית חודש, קראתי אותו עם המון הפסקות, ואז את 60 העמודים האחרונים גמעתי ביום.
מצד אחד, לפי מה שזה נראה, הספר מאוד לא קריא או מאוד משעמם לקריאה. הרי אם לקח לי בתור גומעת ספרים, לגמור אותו בכל כך הרבה זמן, לבטח יש בעיה בספר?
אני רוצה להוציא את הרושם הזה מיד, אמנם הספר הזה באמת קצת היה לי קשה לקריאה אך זה רק בגלל שאני בתקופת יובש.רק לאחרונה חזרתי לקרוא ספרים ואני לוקחת את הזמן. השפה בספר היא שפה גבוהה, והיתי צריכה הרבה פעמים לחזור על אותה השורה בשביל להבין איזשהו פרט. בעיקר כאשר הוצגו הרבה דמויות חדשות ותיאורן בטווח של שתי עמודים והיה לי קשה לעקוב מי הוא מי ולמי הוא נשוי (או לא נשוי). אני לא יודעת אם זה בעיה שלי או של הספר.
לגבי העלילה (בלי ספויילרים)- הסיבה שלקחתי את הספר התחלה היתה בגלל שהיה כתוב בתקציר שהספר מספר על סופרת שמתמודדת עם בעיות אמצע החיים. היא כבר הוציאה שלושה ספרים מצליחים לאור, היא מרצה במועדוני קריאה והיא מועמדת לפרס ספיר. אנשים כאלה תמיד משכו את תשומת ליבי בתור משהי שהיה לה חלום להיות סופרת פעם, והסתקרנתי לקבל הצצה לתוך עולמה של הכותבת.
אני חייבת לציין שזה ספר משלה. בהתחלה היתי מאוד בטוחה שהכותבת משתמשת באביגיל הדמות הראשית בתור בובה בשביל להעביר את התסכול שלה מעולם הספרות אל הדף. היה רושם חזק שאני מקשיבה לסופרת עצמה מתלוננת על דברים ולא היתי בטוחה אם זאת היתה אביגיל או מאיה ערד שכותבות. כמו שראיתי בתגובה אחת פה למעטה, עדיף לא להרוס לעצמך בלנחש מה מתוך הכתוב היה תסכולה של הדמות, ומה היה מבוסס על סיפור אמיתי מחייה של הכותבת. זה לרוב רק יהרוס את החוויה.
פלוס, היה בספר פלוט טוויסט (או אפילו שניים?) שלא ציפיתי לראות וזה נתן לי המון חומר למחשבה, גם לגבי הספר וגם לגבי המציאות.
כתבתי פאנפיק לזה. פאנפיק! הדברים היחידים שאני כותבת עליהם פאנפיקים אלה רק הסדרות או הסרטים הכי פופולארים שיש, כאלה שכבר יש להם אלפי אם לא מיליוני קוראים, כך שאדע בביטחה שלפחות אדם אחד יקרא את מה שכתבתי.
אבל פה דיגדגה לי היד, היתי חייבת לעצור איפה שבדיוק קראתי,לגשת למחשב ולכתוב משהו קצר על מציאות נפרדת של מה אם- לפני שהרגשתי מרוצה ויכולתי להמשיך לקרוא. יכול להיות שמה שכתבתי היה די מה שקרה בהמשך, אבל היי! כתבתי! וגם הצלחתי להכניס כרוסאובר פנימה בהתחשב בזה שהדמות הראשית הייתה במקום שגם דמות אחרת היתה יכולה להיות בו.
זה באמת ספר מרתק. מה שמאיה ערד ניסתה לעשות, עבד לה. נהנתי מאוד ולמרות שהעמודים הראשונים נגררו לי, בחצי השני של הספר אחרי שכבר התמקמתי בנח והכרתי את הדמויות- העלילה שאבה אותי חזק ובלעתי את הסוף. מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של הלנה
» ביקורות נוספות על קנאת סופרות