ביקורת ספרותית על סולו מאת מורן פרידמן
ספר טוב

---

זה אחד מאותם משולשים-מרובעים מסובכים. סול-גילי-נדב, הצלעות העיקריות. נוכחות אביחי ניכרת פחות.
סול (סולו) וגילי הן החברות הכי- הכי מהיסודי והלאה. המסלול הכל כך ישראלי כולל הטיול הבלתי נמנע כמעט למזרח. הספר כולו הוא מעין של מונולוג ארוך של גילי לסול. סיפורה של חברוּת. זכרונות ורגעים יפים בצד קשים של שתיהן יחד וכל אחת לחוד. אמא של סול, אנה, שייכת לשני. חולנית, לא יציבה בנפשה שגרמה לסול להתבגר מהר.
הלם הנחיתה בכלכותה, העוני המשווע והנורא. נכים ברחובות, זוהמה וצחנה נוראית. הטרק המפחיד בנפאל כשנדב וגילי מגיעים למעבר הררי מעורר חלחלה ברוחב הכתפיים, מצד אחד מתנשאת צלע הר ובשני תהום וגילי קופאת, הפחד משתק ואין ברירה, לחצות.
הימים הטובים כתיכוניסטיות כשמלצרו, עושות בוכטה יפה מהטיפים ומשוטטות בתל אביב. לפעמים מטיילות יחפות לאורך החוף או מעבירות שעות בדירת הוריה של גילי, שבאיזה מקום היא הבת שההורים רוצים לדאוג לכל מחסורה אבל היא לא יכולה להישאר הילדה המפונקת בעוד סול נאלצת להתבגר מהר. סול הרצינית, המשקיענית שהכירה את אביחי העובד קשה. למרות שאמא אומרת 'הוא לא בשבילך' הזוגיות שם, והשניים נהגו לעבור על חיובי האשראי לוודא שאין טעויות. התקופה בה סול גרה בבאר שבע והביקורים זו אצל זו. סול המושכת גם בלבוש שלוכי וגילי הקלילה, 'פיץ' של נדב, שקורא לחנות AM:PM 'צרכנייה'. מי מדבר ככה...
הנערות גדלו והיו לנשים צעירות. הצבא והמזרח הפכו לזיכרון. השנים טסות והחיים דינמיים. עליות ומורדות. לימודים, מעברי דירה, נסיעתה של סול לאמריקה, הקשר שניתק וגילי לא יודעת את נפשה. מה לעזאזל קרה. רבאק, למה סול לא יכולה לכתוב לה מייל קצר, טלפון, הודעה, משהו. הרי קראו זו לזו 'אחותי'.
והאמת המטלטלת שתתגלה. מסכת שקרים ואמון שהתנפץ, הכעס והאכזבה. שברון לב.
באמת, סולו? באמת הצטערת, או רק בגלל שהיית צריכה אותי שוב'?
נכנסתי בהדרגה לאווירת הספר, לא מתחילתו. לנפשות, לכתיבה וסגנון שונה. לחד צדדיות בה גילי פורשת את הלבטים, היחד והלבד, נדב ואביחי הנוכחים בחייהן. הימים הכיפיים והשמחה בצד המשברים עם אנה והצער. וסול, ככל שהיא דמות מפתח היא מושא הסיפור עד סופו ואין לה ממש קול. אפשר לראות בשם הספר רמז ל'סולו' שלה, תרתי משמע.
באיזה מקום- סיפורם הוא מראָה המשקפת מערכות יחסים של רבים ועם זאת יש בה משהו הכי אישי ורק שלהם.
3.5 כוכבים

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על סולו