ביקורת ספרותית על סולו מאת מורן פרידמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 במרץ, 2023
ע"י dina


סולו הוא בעיקר סיפור על חֲבֵרוּת, אבל לא רק. חֲבֵרוּת ועל כל הנגזרות ממנה. אהבה ותככים, בגידות ושקרים, על ביחד ולחוד, על נאמנות. לעצמנו ולאחרים.
בכל חברות יש תמיד סוג של שיווי משקל. תמיד יהיה צד אחד שימשוך את המשקולת לצד שלו. אפילו אם זה קצת, ולא הכי מורגש. נדיר שיהיה איזון מושלם. וזה שמושך את המשקולת לכיוונו, שמרכז הכובד אצלו בידיים, הוא זה הנותן את הטון ומוביל את העגלה הזו שנקראת חברות.


סול וגילי הן חברות טובות, והיו כאלה מאז ומתמיד. חברות נשית היא חברות אחרת. היא תמיד תהיה עמוקה יותר, תיגע בכל הרבדים, ותגיע עד העמוקים שבהם. זו תמיד תהיה חברות גדושה עד להתפקעות. הכל בהילוך גבוה ובמקסימום רגשות. הגבול תמיד נמתח עוד ועוד, כי באהבה אמיתית ובחברות אמיצה הרי אין גבולות.
בעוד שסול היא זו שהחיים קורים לה, גילי היא זו שתמיד עומדת בצד, מחכה שהחיים יקרו לה.


אני מכירה בנות כאלה כמו סול. בעצם כל אחד מאיתנו נתקל בימי חייו בסול כזו או אחרת. זו אותה הדמות, רק השם הוא זה שמשתנה.

הן תמיד במרכז, הן האור. אבל האור שלהן שורף את אלו שסביבן. והוא לא רק שורף, גם מותיר צריבה בעור, שבמשך הזמן יורדת ומתיישבת בלב.

סולו- אהבתי את השיחוק בשם הספר. גם שם הגיבורה, וגם הפירוש: פעילות הנעשית ע"י אדם יחיד, ובמקרה הזה - הסולו פה הוא כולו של גילי, שהפעם היא, ורק היא עומדת במרכז, ומספרת בקול יחיד את סיפור החברות שלה ושל סול בנשימה אחת, בנשימה דחוסה וסמיכה היא מביאה את סיפור החברות, מספרת את כניסת הצלע השלישית, הגברית, לחברות ביניהן, והרי משולש הוא תמיד בעייתי. הוא חסר איזון, והקצוות של המשולש חדות, ותמיד יהיה מישהו מהשלושה שהוא יהיה זה חסר המזל שיידקר ויישא את כאב הדקירה הזו.

"אולי בגלל זה אני מנסה עכשיו לכתוב אלייך את הסיפור שלי, להפוך אותי לדמות ראשית." (עמ' 144)


דרך הסיפור שמספרת גילי, היא מכניסה את הקורא אל תוך החברות הארוכה שידעה עליות ומורדות, ופורשת את סיפור החברות הארוך שלהן, עד לאותו רגע בו סול נעלמה. לגמרי נעלמה מחייה של גילי, בלי מילת הסבר, בלי פרידה, בלי למה. היתה ונעלמה. זה הרגע בספר שהרגשתי את כאבה של גילי, וחשבתי שזה שיא הספר, אבל אז הגיעה הסטירה היותר מצלצלת. וככה אני אוהבת את הספרים שאני קוראת. את הסיפורים ששמים לי רגל בלי שראיתי את זה מתקרב.


תודה לך מורן פרידמן על חווית קריאה מושלמת ומהנה, על היכולת להתרגש ככה מדמויות שחדרו לי מתחת לעור (כן, כולן) על כתיבת ביכורים שהרגישה לי כל כך בשלה, כזו שנוגעת בנקודה המדויקת בליבו של הקורא, וכולי תקוה שתמשיכי לכתוב, כי יצא לך פשוט נהדר.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
תודה רבה, דן.
דן סתיו (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
DINA נהניתי מאד לקרוא את הביקורת המעניינת שלך ואת תובנותיה לגבי חברות בין נשים. תודה.
dina (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
הו.. כיף לך ראובן. כתיבה כל כך יפה.
ראובן (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מקווה בקרוב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ