ביקורת ספרותית על לחשוב כמו נזיר מאת ג'יי שטי
ספר טוב

---

אני חושב שיש שתי דרכים לקרוא ספרים כאלה; הראשונה היא בערך כמו ספר רגיל, מדי פעם להרהר, מדי פעם לעשות את אחד התרגילים המומלצים, ולהמשיך הלאה לספר הבא.
האופציה השנייה היא להתייחס אליו כמו תנ"ך. לגזור לשמור לתרגל ולהתחייב.
בגלל שהספר הזה לא פונה לאנשים עם מחויבות דתית, אני מניח שרוב רובם של הקוראים משתייכים לקבוצה הראשונה. ואז, כשקוראים ככה את הספר, מה נשאר כשמסיימים אותו? קצת ליטופים לאגו וקצת נק' להרהור.

אז מה כן מיוחד בספר הזה?
החוזקה הגדולה של הספר הזה בעיני היא שהוא שואב השראה מספרות וידע הודי עתיק. אני חושב שזה מרענן ושונה. למשל, הוא מחלק את כל בני האדם ל4 סוגים בהתאם (\בהשראת) ל4 הוורנות המסורתיות בהודו. כדי לעשות את זה הוא משנה את המשמעות של המילה. המונח וורנה שימש לציון מעמד חברתי דטרמינסטי (מולד ושלא ניתן לשנות - "זה המקום שלך בחברה") ואילו המחבר הופך אותו אישי דטרמיניסיטי - דהיינו, "זה סוג הבן אדם שאתה". זה אחלה מקור השראה בעיני, אבל כן צרם לי שהמחבר לא התייחס למובן המקורי או הסביר את מקור המושג.
דוגמה נוספת היא מושג הדהרמה. זה אחד המושגים הראשיים בפילוסופיה ההודית ואני לא אכנס אליו אבל אני רק אגיד שהוא מאין שילוב של המושגים חובה וייעוד. גם פה, המושג במקור שימש (בין השאר) כדי לציין הקשרים חברתיים ובספר המחבר הופך אותו לתיאור משמעות אישית במובנה הפסיכולוגי. המעבר מחשיבה במישור החברתי למישור הפסיכולוגי זה משהו מערבי מאוד. האדם הוא המרכז. טוב בואו לא נשכח הרי שזה ספר התפתחות *אישית*.

הדבר השני שמעניין בספר הוא הסיפור האישי של המחבר, שהיה נזיר ל3 שנים, והספר מלווה בסיפורים אישיים שלו מהתקופה הזו. זה נחמד ומוסיף תיבול לספר. למרות שהסיפורים עצמם די יבשים לטעמי.

הדבר השלישי הוא השורה התחתונה (זהירות ספויילר) של הספר והיא שמשמעות החיים היא שירות - עבודה לא אנוכית למען האחר והסביבה. קודם כל אני אגיד שאני מתחבר ואוהב את הרעיון. אני מאמין שזה גם שונה מספרי התפתחות אישית אחרים. אבל מה קיבלנו פה? אידיאל של אדם שיוצא מתוך עצמו, מתוך חיפוש המשמעות וההתפתחות -> אל העולם כמקום של תיקון אישי. יש פה שוב שינוי של המודל ההודי המסורתי שהיה כך: אדם שמתוך חוסר היכולת שלו לשנות את העולם -> משנה את עצמו ומתאחד עם האל (ובכך משנה את העולם, אבל לא ניכנס לזה עכשיו).

במה הספר פחות טוב?
אני חושב ש70 אחוז מהספר בכל זאת די בנאלי ומרגיש כמו דברים שכבר קראתי ושמעתי יותר מדי פעמים. הספר גם די מלא בדוגמאות וציטוטים אבל לי זה הרגיש העדפת כמות על איכות.

» ביקורות נוספות של אורי ק.
» ביקורות נוספות על לחשוב כמו נזיר