ביקורת ספרותית על החנות למכשירי כתיבה בטהראן - רומן מאת מרג׳אן כמאלי
ספר בסדר

---

קניתי את הספר במבצע ספרי החודש בסטימצקי. בכך למעשה הלכתי בדרכה של סבתי, שכנראה מעולם לא קנתה ספר במחיר מלא, אלה רק במבצעים שהוצעו בעיתון (ידיעות אחרונות). הספר הזה גם התאים לסגנון שלה, היות שהיא קוראת עיתונים יומיים ולאשה (גם מגזין נשים ברומנית ובגרמנית) והיכולת לקרוא רומן בר מחשבה נבצרה ממנה. היא גם מעולם לא קראה את התנ"ך. אם כן, מדוע אני, שחובב ספרות איליטיסטית ואוונגרדית ניגש לספר? אולי בשל הלך מחשבה, שרווח יותר ויותר, שכל ספר, בדומה לבן אדם, הוא מיוחד. והעלילה המתרחשת למול עיננו, היא עלילה פרטית, הנוצרת רק במגע בין דפי הסיפור למה שבראשנו, והיכולת להינות ממנה היא פרי כשרונו של הקורא.

האם הלך המחשבה הזו הוא נכון? מובן שלא. החיים מורכבים מהכרעות, ובמגבלת הזמן קריאה של ספר אחד, בהכרח גוזרת שספר אחר יישאר על המדף. כמו כן עובדה היא, שיש ספרים שכולם אוהבים, ואחרים שפחות. לפיכך, כדאי לקרוא רק את הספרים הטובים ביותר. הרעיון של גיבורת הספר, הפוקדת חנות למכשירי כתיבה בטהרן כדי להשיג רומנים מערביים, דיבר אלי. בעוד שאר האנשים רדפו אחר הישגים חומריים והתקדמות בסולם החברתי באמצעות קניית ידע המלווה בתעודות, היא בחרה פשוט להתרגש מספר טוב. ואז עוד אחד. ועוד אחד...

ודבר תורה קטן לסיום: ישנה הלכה יהודית, שיש לרכוש דבר רק בשוויו האמיתי. לא יותר ולא פחות. כלומר שבמדינת הלכה, המבצעים ברשתות, וכן הפקעת המחירים, אסורים. אינני תומך במדינת הלכה, אבל אני חושב שהספר הזה היה שווה בדיוק את מחיר המבצע. זה לא ספר גדול, אבל יש בו הרבה חן!

» ביקורות נוספות של יהונתן מויזה
» ביקורות נוספות על החנות למכשירי כתיבה בטהראן - רומן