ביקורת ספרותית על אהבה במנהטן מאת סירל רוגובין ליהי

---

אני מוכרח לפתוח ולומר בראשית דבריי שאני לא אוהב לקרוא רומאנים ורודים אבל מה למרות שהספר הזה נראה כזה משהו בו משך אותי. מעולם לא נתתי חשיבות יתר לספר בגלל ציטוט שהובא בתחילתו אבל הציטוט שמצאתי בספר הזה כנראה עשה את שלו, הציטוט הוא מטום פאקסטון* שהוא למי שלא יודע אחד מאמני הפולק האמריקאי המושפעים מוודי גאטרי ומפיט סיגר, מאבות הג'אנר הזה שאני מאוד אוהב. מצאתי את הספר בספרית רחוב ולקחתי לנסות לקרוא אותו, מה כבר יכול להיות. התחלתי לקרוא ולשמחתי מצאתי שהוא מעניין מאוד.

גיבורת העלילה היא אחת שהגיעה אל מנהטן עם מזוודה ולא מעט כסף, היא היתה סקרנית לגבי העיר הגדולה והחליטה לנסות אותה. מה אגיד לכם בשמחה הייתי מתחלף איתה, כי הסקרנות שלה מזכירה לי את עצמי. אני קורא הרבה על ניו יורק, ואם הזכרתי קודם את הפולק האמריקאי הרי שגריניץ וילג כידוע נכלל באיזור זה. מעבר לעלילה (ספויילר קצרצר מפתיחת הספר) של שוטר שבתחילה מתכוון לאסור אותה עם קבוצת נשים ובעקבות התערבות של חבר שלו למשמרת שמתערב ומאיר את עיניו שהיא לא כמו כולן, ומתפתחת ביניהם מערכת יחסים, יש בספר לא מעט תיאורים של העיר.

לדעתי הספר נעים לקריאה ואם הוא בכל זאת נחשב לרומאן ורוד לדעתי סירל רוגובין ליהי, מי שכתבה אותו מוציאה שם טוב לג'אנר הזה. אני לא אכחיש שאני סקרן גם לגבי הספרים האחרים שהיא כתבה.

* התלכי בלי מילים של פרידה / ואחריך סימן לא יוותר? / הן יכולתי לאהוב אותך עוד יותר / ולהיות נחמד משהייתי - / את יודעת כי לא רציתי / שכך זה יגמר. (טום פאקסטון)

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על אהבה במנהטן