ביקורת ספרותית על הבריחה מאת הרלן קובן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 באוקטובר, 2022
ע"י yaelhar


#
הנה כמה דברים שכל אדם נורמטיבי בתרבות המערבית יסכים שהם רעים:
סמים. כנופיות. וחברי כנופיות מקועקעים, נושאי נשק שלא כל כך איכפת להם במי יפגעו. שכונות בהן מתגוררים חברי כנופיות, שיש להם המון נשק והם לא מהססים להפעיל אותו. רוצחים שכירים שלא איכפת להם למה ומי, בתנאי שיקבלו שכר על הרצח. ילדים העוברים את ילדותם בין משפחות אומנה מושחתות או לפחות אדישות. פגיעה מינית. שוטרים מושחתים. שוטרים אדישים שמחפשים את הפושע מתחת לפנס. שוטרים שמאיימים על הקורבן, לא על הפושע. כתות המנצלות את מאמיניהן כדי לצבור רכוש. כתות המנצלות את מאמינותיהן כשפחות מין.

הנה כמה דברים שאותו אדם, יסכים שהם טובים:
משפחה. לקבל חבר במשפחה, לא משנה מה עשה ולמה. כסף נקי שהורווח ביושר, כולל תשלום מיסים, שמאפשר לבני המשפחה לחיות חיים טובים, בלי לנפנף בעושרם. בני זוג שמצליחים לחיות זה עם זו עשורים ועדיין אוהבים. חברוּת. רצוי עם מישהו מצבע עור שונה. אבל גם חברות של גבר עם אישה הולך.

אני לא מגלה פה את אמריקה כשאני אומרת שאלה הערכים עליהם מושתתת התרבות שלנו. העולם המערבי קרא ספרים, ראה סרטים שהֵעֵרוּ את הערכים האלה ישירות לוריד. הם יותר נפוצים, אני חושבת, בתרבות האמריקאית, למרות שחיי היומיום שם די סותרים את הערכים האלה, מה שלא מונע מאיתנו להאמין בהם.

עוד ספר שנמצא על ספסל. הוא ממוצע מכל הבחינות: כל הערכים – טובים ורעים – מופיעים בו, בלי שום אירונייה וספקנות. יש בו אקשן לקריאה מספקת, מתח בינוני – לא מפריע לך לישון בלילה. סוף שאינו מאתגר את אמונותיו של הנורמטיבי. מספיק מופרכות שתהפוך את העלילה למעניינת, בלי לחשוב שזה יכול לקרות לי.


0
*
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
מורי - טרם קראתי את "אל תספר לאחיך". הדוגמה ניתנה דרך קריאת ביקורות של אלה שקראו אותו.
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
ראובן נראה לי שאפשר.
מאיה ערד הושוותה על בסיס כתיבה נוסחתית. לא השוויתי תכנים או סיגנון כתיבה, כי אז הייתי בוחרת סופרים אחרים. אגב - אין לי שום התנגדות שסופרים יתפרנסו מכתיבה. להיפך.
ראובן (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
יעל- אין להשוות את לי צ'יילד למאיה ערד
הוא מעמיס פרטים מייגעים וסתמיים שלא לצורך.
היכן קנה ג'ק ריצ'ר את החולצה והנעליים.
מה הזמין בדיינר וכמה עלה.
התחיל טוב והתקלקל.
מאיה ערד כותבת ברמה שונה לגמרי.
סופרים מתפרנסים מכתיבה וזה בסדר.
מורי (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
הדוגמה של מאיר שלו נכונה באופן קיצוני. שלו שבר וריסק את השטנץ המהולל שלו. מה עבר לו בראש?
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
הערה מעניינת.
העברתי בדמיוני את הסופרים שאני יודעת שמתפרנסים מכתיבה. מאלה שקראתי - הם מבטיחים, ומקיימים, סוג מסויים של נוסחה. (לדוגמה - סטיבן קינג, לי צ'יילד, מאיה ערד) הקוראים שלהם יתרעמו אם הנוסחה לא תתקיים (לדוגמה - מאיר שלו ב"אל תספר לאחיך") קוראים שאינם מכורים דווקא לנוסחה שמספקים אותם סופרים (לדוגמה - אני) ירגישו עייפות ואפילו שיעמום כשהם קוראים ספר של סופר נוסחתי (כמו קובן, נגיד...)
Pulp_Fiction (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
מעניין. הסקירה. לפעמים כשרון מתבטא בהברקה בודדת ואין בנמצא מאגר בלתי נדלה של השראה. יש ניסיון לשחזר, אך בהדרגה הופכת הנוסחה לצפויה והקריאה מייגעת. אך מי שבחר להתפרנס מכתיבה חייב לאכול, לא?
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה רבה, Ranran
זה לא סותר. יכול אדם לכתוב ספרים בנליים, בנוסחה מצליחה ובזכות זה למכור היטב את ספריו. נוסחה כזאת אף מקצרת את זמן הכתיבה של כל ספר.
ראובן (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נצחיה-את זה שקובן הפך למפעל כתיבת ספרים.
מבחינתי זה לי צ'יילד.בהתחלה אהבתי וחיכיתי לספר הבא.
התחברתי לדמות השונה של ג'ק ריצ'ר.
אבל הוא הפך לדביק וחוזר על עצמו.
תפסנו את הפרינציפ.
מתחיל מקורי,הופך לממוחזר כדי למכור בלי טיפת יצירתיות.
נצחיה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
ראובן, את מה אפשר לומר? ספארקס ובלדאצ'י מעולם לא היו מקוריים, ולא ניסו אפילו. הרלו קובן כן התחיל טוב. אחר כך התחיל עם הנוסחאתיות.
ראובן (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נצחיה, את זה אפשר לומר על לא מעט סופרים
שלמרות חזרה על אותה נוסחה הם ממשיכים למכור וספריהם נחטפים.
כולל דייויד באלדאצ'י וניקולס ספארקס.
אינסוף פרטים מייגעים וערימות קיטש.
Ranran (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אף פעם לא קראתי ספר שלו ומה ששמעתי מאחרים לא מחמיא במיוחד. מצד שני, נראה שהוא הסופר המתורגם שמוכר הכי הרבה בארץ.
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אושר אני בהחלט חושבת שיש הבדל בין ישראל וארה"ב.
למרות הפשיעה המתגברת, אני לא חושבת שאפשר להגדיר את ישראל "מדינת פשע". אולי גם זה יגיע.
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה רבה, גלית.
מסכימה להכל, כמובן.
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ.
אני כותבת ביקורת כמעט על כל ספר שאני קוראת, בתנאי שיש לי מה לומר עליו.

אגב ההקדמה - את כל הערכים שכתבתי שם תמצא בספר (שכמובן לא תקרא)
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה רבה, אלון.
כשאתה אומר "סוג הספרים הזה" אתה מתכוון לספרים של המחבר? לספרות מתח?

לגבי ספרים של קובן אני יכולה להבין. הנוסחתיות בולטת גם לעין מי שלא קרא רבים מספריו. גם הגישה היחסית בנלית, וגם האמונה התמימה בערכים המקובלים.
אושר (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
ישראל מדינת פשע! את באמת חושבת שיש הבדל בין ישראל לארהב?
גלית (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
ביחס לאב"פ מה שיעל ומה שנצחיה.
בעניין כריכות דומות - זה מאד נפוץ משום מה בזמן האחרון , לדוגמא - הספרים של קריסטן הרמל . שגם הם ד.א בהוצאת ידיעות אחרונות . חיסכון? חוסר בדימיון? אמונה שהקורא המיועד קונה על פי העין? לא יודעת. לפעמים יש לזה מימד אסתטי -ע"ע כל כרכי ש"י עגנון - או שבאמת מדובר בסדרה.
כמובן לכל אחד שמורה הזכות לאהוב או לשנוא כל ספר/סופר/ז'אנר כאוות נפשו גם אם הוא רק 8 שנים בסימניה אבל לטעמי זה לא לעניין לפסול באופן גורף משהו שמעולם לא קראת.
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
על פי הסקירה הזאת אני מבין שהספר לא ממש ראוי לסקירה. ההקדמה הרבה יותר ארוכה מהסקירה עצמה, שגם היא כללית.
אלון דה אלפרט (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
עייפתי מסוג הספרים האלה. פעם, אולי. אין לי יותר סבלנות אליהם היום
אלון דה אלפרט (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
ההחלטה על דמיון בכריכות לסדרה של ספרים - לאותו סופר או לכמה סופרים בז'אנר, או סדרה של ספרים של אותה הוצאה - היא החלטה עיצובית ושיווקית שחורגת מהסמכות הרגילה של מעצבי הכריכות.
במקרה הזה ספציפית, זה גם חופף את העובדה שקובן משתמש בתבנית דומה. לא תמיד זה ככה, אבל זה לא בהכרח אומר שהסגנון והתוכן יחזרו על עצמם בכל הספרים.
נצחיה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
כלומר - קראת :)
לא בעיון רב, אבל דפדפת וקראת. זה כבר רציני.

בנוגע ל"עטיפה ותוכן" (ביטוי שאול מאנגלית ל"קנקן ולמה שיש בו") - ובכן, לא תמיד מעצבי העטיפות יודעים לקלוע. כתבתי על זה בסקירה לספר "השמים שלנו" שבו העטיפה יוצרת ציפיה מסוימת, שונה לחלוטין מהכיוון שאליו הספר הולך.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נצחיה, אני אנסה לתת לך תשובה ממוקדת למה לא הרלן קובן וזה כמובן לא אומר בכללי על כולם אלא
עליו ספציפית. אני לא יודע מה איתך אבל אני לא אחד שנכנס לחנויות הספרים רק בכדי לקנות ספר
מסויים אלא ממש שורץ שם לפעמים שעות ואני מצליח לעלות על קנקנם של כמה סופרים. אני ממש
בוחן את הספרים בכל מיני מידות, החל מההוצאות בהם יוצאים, מי הם המתרגמים וכלה בעטיפות
ובאמת לגבי קובן לא מוצא חן בעיניי שהעטיפות דומות אחת לשניה. זה כמובן לא מעיד על המילים
שבפנים, בעלילה של הספר עצמו אבל זה כבר אומר מבחינתי שאין לי כימיה עם הספר. פרט לזה
אני מעלעל בספרים ומנסה לצוד באקראי כמה משפטים. אני אוהב כשמוזכרים שמות של כל מיני
מקומות, של אנשים ועוד ... אני לא מנסה לשכנע אותך, אני מנסה רק שתביני אותי ושלא תחשבי
שסתם אמרתי שאני לא מוצא חיבור. לגבי הותק באתר, לדעתי זה דבר כשלעצמו מעיד על רצינות.
אני לא כאן בכדי לרשום סתם תגובות ולא בכדי לפטור את עצמי בכתיבה של חוות דעת קצרה (של
שורות בודדות). להבדיל כמו עובד שמגיע לעבודה שלו לא בכדי סתם לדפוק כרטיס נוכחות.
נצחיה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אוי, פלא. גם אני בסימניה למעלה מעשור.
לא יודעת למה זה קשור, כי לא ברור לי איך מקבלים חוות דעת על סופר בלי לקרוא דברים שכתב. ממה? מדברים שאחרים כתבו עליו? למה להאמין להם? מהאותיות של השם שלו? מדעות קדומות?

וזה גם חבל, גם כי יש מקום לשיפוט האישי, ושיפוט אישי צריך להיות מבוסס עדויות. וגם כי יש מקום להיות מופתע לפעמים.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תראי נצחיה, אני חבר בסימניה למעלה מעשור וכנראה שאת ועוד כמה חברים עם כל הכבוד
עוד לא הפנמתם שאני לא מתיימר להיות מה שאני לא ואני משתדל תמיד לכתוב את הדברים
שלי בכנות, אם כי מה לעשות אני מודה שאני מדי פעם גם ציני. יש באמת סופרים כמו הרלן
קובן שאני לא אקרא, לא יעזור. אני יודע מראש שאני לא אהנה מהם וזה באמת הם ולא הג'אנר,
למרות מי שמכיר את טעמי יודע שאני מחפש לרוב כתיבה ריאליסטית ושלא ימרחו אותי בשטויות.
נצחיה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אהוד, להגיד שסופר "לא מדבר אליך" בלי לקרוא לפחות אחד מספריו, זה לא רציני.
אפשר להגיד שהז'אנר כולו לא מדבר אליך, ואז - וואלה, מה לעשות. החיים קצרים מדי בשביל לקרוא הכל. אבל ככל הנוגע לסופר, צריך לפחות לנסות. אפילו אם זו ג'וג'ו מויס.

בנוגע לקובן "הנעלמים" ו"היער" הם ספרים טובים. אחר כך זו פשוט חזרה על נוסחה די קבועה.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
יעל, בשיא הכנות כנראה סוג של כישרון
שפיתחתי במשך השנים בהם אני חי עם
ספרים.
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אהוד, אתה יודע איך הוא בלי לקרוא אף אחד מספריו?
מעטים האנשים שיכולים להגיד את זה. ברכותי.
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה רבה, נצחיה
זה נכון בהחלט. קראתי את הראשון שהתפרסם ורותקתי. אחריו אני קוראת אותו רק אם נתקלתי, כמו הפעם, על הספסל.
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה רבה, חני.
אכן. סתם נתן עבודה...

מורי, אני קוראת בשבילך ואתה עונה במקומי? יפה שאתה טורח...
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה רבה, מורי
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נצחיה, אני לא יודע מתי חל המהפך הספרותי של הרלן קובן,
עבורי הוא כל הזמן היה כזה ואני מוכרח לומר להגנתי
שמעולם לא קראתי אפילו ספר אחד שלו. הוא פשוט לא מדבר אליי.
נצחיה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
הרלן קובן כבר מזמן איבד את החידוש המרענן שהיה בו בעבר.
הוא הפך להיות מפעל לכתיבת ספרים. כלומר מפעל לכתיבת אותו ספר שוב ושוב בעטיפות עלילה שונות.
מורי (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אפילו קרון לרפואה לא נותר.
חני (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
כלומר כמו שהא נכנס ככה יצא, בלי להשאיר רכבות דהרות בשום מקום.
מורי (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
טוב שקראת במקומנו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ