ביקורת ספרותית על תיק בלוגה מאת מישקה בן-דוד
ספר לא משהו

---

אני לא אוהב ספרי מתח משום שלאחר קריאתם נותרת התחושה כאילו לא התוסף לידע שלי ולתחושות שלי דבר. במה דברים אמורים? בעלילות בהן נעשתה בכוונה תחילה הכבדה מלאכותית, הטיות לא נחוצות ועוד מיני טריקים רק כדי לראות שהדמות הפועלת בעלילה מצליחה בסופו של דבר להתיר הכל, להחליק הכל ולפתור הכל משום איזו יכול פלאית כתוצאה מוותק, חוכמה, יכולת יוצאת דופן ובקיצור, עבודה בעיניים. הרי חכם לא ייכנס לבעיה שפיקח ייצא ממנה איכשהו.
בתיק בלוגה יש אחד אמנון זנזורי (אורי גבריאל בסדרה), סוכן מוסד ותיק, הרגיל להפעיל סוכנים בכל רחבי כדור הארץ, להביא מידע מועיל ושאר החברה מהמוסד כבר ידאגו להרוג וגם לנקות. הפעם מפעילים אותו ומסבכים אותו וזאת שהעלילה איכשהו נוע תנוע.
מספרים לאמנון זנזורי שבנו המציא מכשיר המצליח לשתק כל מכשיר מכ"ם ימי ממול. כך יכולה ספינה הנושאת מכשיר כזה לשוט ולא ניתן יהיה להבחין בה, אבל זה בבאקו, אזרבייג'אן. מספרים לו גם שיש חברה חשודה המבקשת לקנות את המכשיר וזה ממש רע.
הסיבוך הראשון הוא שזנזורי לא ממש בקשר עם הבן שלו כרמל (עוז זהבי בסדרה), כתוצאה מסירובה של ישראל להכניסו לארץ. הסיבוך השני הוא היותו בעבר אב נוכח ובעיקר נפקד כתוצאה מעבודתו. עכשיו מנסים להפעיל את האב, שיפעיל את הבן.
בנו של זנזורי נשא אישה אזרית כשבמכורתה אזרבייג'אן רוב התושבים מוסלמים והיא עצמה מוסלמית שיעית. יצא כך שמדינת ישראל לא הסכימה להכניסם בשל שיעיותה ולמרות היותה למעשה חילונית. כשמדינת היהודים רוצה, הכל מסתבך. איך זה ממשיך להסתבך? כרמל ממשיך להתגורר באזרבייג'אן, עוסק באניות ועניין המכשיר נודע איכשהו למוסד, אותו מוסד ידוע היודע הכל, גם דברים מיותרים וגם דברים המיועדים לספרים. איכשהו צריך להרוויח מהמוסד, אף על פי ששום מחלקה במוסד לא רואה אגורה מהספרים האלה. אבל התהילה מרוויחה. ומה מיוחד בכרמל ומכשירו? המיוחד הוא באזור הפעילות בו כרמל חי והחברה שמנסה לקנות את המכשיר בטענה שהיא דגה בלוגות האסורות בדיג. באזור הים הכספי רק איראן קונה דגים אלה והספינה הדגה צריכה להיעלם מעין רואים. אבל בלוגות לא מטרידות את המוסד. מה שמטריד זו הנסיעה חזרה של אותה אניה, כשעמוק בתוכה יכולים להיות מוסתרים אמל"ח ואלה יכולים להגיע לנמלים הרחק מעינם הפקוחה של מי שעינם פקוחה וזה תפקידם. למשל האמריקנים, למשל ישראל עצמה.
כרמל, מפתח המכשיר, מוזמן להדגים את המכשיר על הספינה עד לעגינתה בנמל האיראני, אלא שהפחד הוא ששם בנמל הכל ישתבש וכרמל יורד/יירד מהספינה וייחטף. לא כל יום מגיע ישראלי לאיראן, בעצם בשום יום, לא כל שכן בן של איש מוסד.
ההדגמה אכן מתבצעת, ההפלגה לאיראן בוצעה כמתוכנן, בסיום פריקת הבלוגות דווקא יש הטענה של משהו אחר. כרמל מעז לרדת לירכתיים ולצלם, מסתכן סיכון עצום ומצליח להעביר מידע יוצא דופן, דבר המסיט את כל הספר לכיוון שבטח יתחבב על ביבי – מה שהאיראנים אוהבים הכי לפתח. נחשו מה?
או אז נולד הצורך הפתאומי להוציא את כרמל ומשפחתו מהסכנה באזרבייג'אן ובהתחכמות של רגע להכניס את זנזורי האב עצמו להדגמת המכשיר הנוסף בספינה הגדולה יותר של המבריחים. כרמל מגיע לישראל ובפרק בו הוא פוגש את אמו ליאורה (גילת אנקורי בסדרה), מדברים על האב, הנוכח ובעיקר נפקד, לגמרי מכור לצרכי ישראל הביטחוניים באשר הם, אז כמו עתה. האב והאם גרושים, לא דווקא מתוך שנאה. לפרק כזה לא היתה יכולה להיות היתכנות בספר של לה-קארה. אצל בן-דוד ישראל משפחה גדולה אחת וחלק מבניה עסוק תמיד בשמירת ביטחון ישראל. גם מדברים על זה, לא ממש בשו שו.
ובסוף ההברחה האמתית היא של מכלים לא תמימים, כשגם הרוסים נכנסים לתמונה ולא אוהבים שמכלים המיועדים להטמנה מוברחים למדינות חובבות נוזלים מוקרנים. הרוסים אוהבים למכור בעצמם חומרים משמידי יקום. אבל ממש להרגיז, ישראל נכנסת לתמונה ובסופו של דבר פיצוץ. זה לא ממש מה שאתם חושבים ואתם יכולים להניח מה שאתם רוצים. תקראו, תדעו.
המתח בספר לא ממש קיים. הספר בסיס סביר, לאחר שיפורים רבים, לסדרה בה הכל יותר צבעוני וחי.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על תיק בלוגה